השיר הושר בארץ לראשונה בשנת 1913 תחת השם "הוי, נרות קטנים". לא ידוע מי תרגם את השיר אבל מי שהביאו ארצה היה המורה והמלחין חנינא קרצ'בסקי ואת השיר שרה לראשונה מקהלת הגימנסיה העברית הרצליה בחגיגות החנוכה.
כעבור כמה שנים תרגם את השיר קדיש יהודה סילמן תחת השם האורות הרכרכים והגרסה הזו הופצה בכל בתי הספר בארץ בשירון העברי הראשון בהוצאת לוין קיפניס שנקרא "שירים לבית הספר"
אבל כאן לא הסתיימו גלגוליו של השיר. עם פרוץ מלחמת מלחמת העולם השנייה תרגם את השיר בנימין עומר (חתולי) והפעם העניק לו את השם נרותי הנחמדים. בשנת 1952 תורגם השיר שוב, הפעם על ידי בנציון אילון-ברניק שקרא לו הנרות הדקיקים.
את הנוסח המושר כיום תרגם ראובן גרוסמן (אבינעם) וקרא לשיר נרותי הזעירים. גם ראובן גרוסמן חווה טרגדיה בחייו כשבנו היחיד, נעם, נפל במלחמת השחרור, ואז שינה את שמו לראובן אבינעם.
תודה לחוקר הזמר העברי אליהו הכהן שכתב על גילגולי השיר במאמרו "נרותי הזעירים: קורותיו של שיר חנוכה
ומלחינו" בכתב העת "אריאל" 191 (2010).