עץ על הדרך - מיוחד לט"ו בשבט

שירים רבים נכתבו על עצים, אבל עץ אחד, המסמל את הגלות, מלווה אותנו מהגולה הדוויה ועד התקומה בארץ ישראל. על שיר שנכתב ביידיש "אויפֿן וועג שטייט אַ בוים" ובתרגומו "על הדרך עץ עומד", שבהשראתו נכתב השיר "על אם הדרך עץ עומד". 

דוד אסף, בבלוג המעניין שלו עונ"ש (עונג שבת), פרסם מאמר מפורט מאוד על השיר "אויפן וועג שטייט א בוים" שכתב איציק מאנגר  בשנת  1938, ושם הוא מציין, ואף מביא דוגמאות, לשירים נוספים ביידיש מתקופות קדומות בהם מופיע מוטיב העץ על הדרך כסמל לגולה.

 לשיר תורגם לעברית על ידי רבים, שהנוסח המפורסם ביניהם הוא של נעמי שמר אבל גם תרגומים של שמואל פישר, מרדכי סבר, יעקב אורלנד, נתן יונתן, בנימין טנא, ואחרים. גם לחנים שונים הולחנו לשיר, אבל הלחן המקורי עדיין שולט בכיפה.

 

"תרגום" אחד של השיר, שנכתב על ידי שמואל פישר, נשמע כמתפלמס עם הנוסח המקורי. בנוסח המקורי קוראת האם לבנה להישאר איתה ולא להרחיק לנדוד (לארץ ישראל?). בנוסח של שמואל פישר האם, כנראה ממניעים ציוניים, מעודדת האם את הבן להשאר בארץ ישראל ולקיים את חזונו הציוני.

מילים: יצחק (איציק) מנגר
תרגום/נוסח עברי: שמואל פישר
לחן: לא ידוע (יידי)


שִׁיר עַל עֵץ, עֵץ בּוֹדֵד, עֵץ שִׁקְמָה בָּרוּחַ.
כָּל צִפּוֹר, כָּל אָדָם בְּצִלּוֹ יָנוּחַ.
כָּל אָדָם בָּעֲרָבָה אֶת הָעֵץ יוֹדֵעַ,
אֵין שֵׁנִי לוֹ בַּמִּדְבָּר, הוּא יָדִיד וָרֵעַ.

כִּי הָעֵץ כְּאֵם טוֹבָה עֵת יִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם
הוּא מֵגֵן מִכָּל פִּגְעֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.
אִמָּא, עֵץ מַה טּוֹב לִבְנֵךְ עַל בִּרְכָּיו לִכְרֹעַ,
וְאֶמְצָא פֹּה בְּחֵיקוֹ אֹשֶׁר וּמַרְגּוֹעַ.

יָם טָרִי טָרִי טָרִי...

וְיָצוֹא יָצָא הַבֵּן אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב,
בְּזֵעַת אַפָּיו הִשְׁקָה רֶגֶב אַחַר רֶגֶב.
בַּקִּרְיָה הָרְחוֹקָה אֵם זְקֵנָה אוֹהֶבֶת
אֶל בְּנָהּ בָּעֲרָבָה מִכְתָּבָהּ כּוֹתֶבֶת.

"הִשָּׁמֵר בְּנִי הַיָּקָר מִמּוֹקֵשׁ וְתַיִל,
אֲלֹהִים יִשְׁמֹר אוֹתְךָ מִצִּנַּת הַלַּיִל.
עָטוּף סְוֶדֶר וְצָעִיף, גּוֹזָלִי בָּרוּחַ,
בִּרְכָתִי שְׁלוּחָה לְךָ, בְּצֵל הָעֵץ תָּנוּחַ".

יָם טָרִי טָרִי טָרִי...

וּבִפְרֹץ לֵיל קְרָבוֹת, לֵיל דָּמִים וָסַעַר,
מוּל הָאֹפֶל, מוּל הַלֵּיל, יַעֲמֹד הַנַּעַר.
אֶת הָעֵץ הַיָּקָר יַד אוֹיֵב עוֹקֶרֶת
וְהַבֵּן שׁוּב קוֹרֵא מֵאִמּוֹ אִגֶּרֶת:

"אַל יֵאוּשׁ גּוֹזָלִי, צַו זֶה מִגָּבוֹהַּ,
גַּם עֵצִים וְגַם תִּקְוָה עוֹד תּוֹסִיף לִנְטֹעַ.
עַל אַפָּהּ וַחֲמָתָהּ שֶׁל יָד זוֹ הַפּוֹשַׁעַת
עוֹד יִצְמַח בָּעֲרָבָה עֵץ חַיִּים וָדַעַת."

יָם טָרִי טָרִי טָרִי...


נראה, שבהשראת השיר המקורי כתב בתקופת ההעפלה נתן אלתרמן את שירו "על אם הדרך" בו  ממשיכה אם לספר לבנה את סיפורו של "עץ הגלות". היא מספרת לו ש"על אם הדרך עץ עמד (בלשון עבר) וכעת הוא נופל אפיים". האם מספרת על "סער על המים" ועל מסע בספינה, כנראה ספינת מעפילים. היא מספרת תוך הפלגה סוערת על קורותיו של העץ, אליו הגיע סבו של הילד ונשא על ידו תפילת מנחה. בהמשך הסב נקשר אל העץ ועובר התעללות שבסופה הוא צונח ארצה ופניו לירושלים בגעגועים. 

וכעת, הספינה נאבקת בסערה, ואפילו כורעת על צידה. אולי אזכור לספינת המעפילים מולדת שכתוצאה מתקלה ועומס יתר נטתה על צידה ונתפסה על ידי משחתות בריטיות, וכל המעפילים הועברו למחנות הסגר בקפריסין.

והעץ? העץ נכרת והפך לתורן, אולי אותו תורן הקבוע בספינת מעפילים, וכעת הוא עמוד תפילה, אולי אחרי שזכה להגיע לירושלים.

 השיר הולחן על ידי נעמי שמר והושר על ידי להקת חיל הים עם הסולנית חיה ארד.

 

על אם הדרך

להקת חיל הים
מילים: נתן אלתרמן
לחן: נעמי שמר

על אם הדרך עץ עמד.
עמד נופל אפיים.
נומה, בן. הלילה רד.
ליל סער על המים.

הס, ילד. הספינה על צד
נוטה מזעף רוח.
על אם הדרך עץ עמד,
אין ציץ ואין תפוח.

אל זה העץ אי פעם, בן,
אבי אמך הגיע.
וצל ערבית בעץ קינן
ובד הוא לא הניע.

כבש בו ראש אבי אמך,
פניו לירושלים.
נשא בבכי תפילת מנחה,
עם אלוהיו בשניים.

אל זה העץ אביך, בן,
נקשר, עקוד בחבל.
ברזל ושוט הכוהו, בן,
וחם תימר ההבל.

וכשהיה כאש אדום
השוט החד מחרב,
צנח אביך ארצה דום,
לעת מנחה, עם ערב.

צנח ממזבחו לאט,
פניו לירושלים.
הס, ילד. הספינה על צד
כורעה, נושקת מים.

כורעת הספינה על צד,
עולה שלופת ציפורן!
על אם הדרך עץ נכרת,
נכרת ויהי לתורן...

הס, ילד. שער התהילה
לתורן יפתח.
הוא גם היום עמוד תפילה,
הוא גם היום מזבח.

על אם הדרך עץ עמד
ולא יפול אפיים.
הס, ילד. הספינה על צד
חותרה, בוקעת מים.

 

 

 
אשמח לקבל הערות ותגובות על המאמרון לאימייל שלי

עוד סיפורי שירים בדף "סיפורו של שיר"

שפע נושאים לשירה בציבור, הרצאות מזומרות וטיולים מזמרים בהנחיית ד"ר איתי פלאות

לפרטים שלחו הודעה בצור קשר או התקשרו 052-2971119 


 

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet