שורות כמו "ממטולה עד הנגב, מן הים עד המדבר", "ים תיכון וים כנרת", "מים המלח ועד יריחו" ועוד, מסמנות לנו את חזון הגבולות של ארץ ישראל בעיני רוחם של המשוררים והפזמונאים.
מופע מעניין, מלא באהבת הארץ ועשיר בסיפורים מרתקים ואנקדוטות משעשעות על גבולות הארץ ומפעל ההתיישבות עם שפע שירים מוכרים ואהובים.
אור ואש מלווים את האדם משחר התרבות ועוד קודם לכן. אנשים יכולים לשבת ולהתבונן באש מבוערת זמן רב ולהגיע לתחושות נעימות של שלווה ונחת. האור בכלל משפיע על מצב הרוח על פי עוצמתו ומשך הזמן בו אנחנו חשופים אליו.
סופים, התחלות ותקווה גדולה הוא מופע שירה בציבור בהנחיית ד"ר איתי פלאות והגיטרה, בליווי מצגת מרהיבה והסיפורים שמאחורי השירים. כי מה הוא בעצם ראש השנה? ראש השנה הוא קודם כל סופה של השנה הקודמת ותחילתה של שנה חדשה המלווה בתקווה לעתיד טוב ומוצלח.
מ"את ואני והרוח" ועד המקאמות הפוליטיות במופעי הסטנדאפ - ערב שכולו שירים והומור בעקבות הפזמונאי, המשורר, הסופר, הפרשן וההומוריסט, יורם טהרלב ז"ל. מופע שירה בציבור בלתי נשכח עם שירים, סיפורים, סרטוני וידאו ואנקדוטות מעניינות.
מפגש מרתק, מלהיב ומגוון עם שיריו הרבים של נתן אלתרמן, סיפורי תל אביב ורכילויות מרושעות. ערב של התרגשות וצחוק, קריצה וחידוד עם המלים המושחזות של נתן אלתרמן
פעילות תרבותית, נעימה ומאחדת, עם שירים שאוהבים וסיפורים מעניינים היא רעיון מצוין לבילוי משותף של הורים ותלמידים במסגרת מפגש לפתיחה או סיכום פרויקט שורשים.
החיים ללא עין, תחושת האובדן, מגבלת שדה הראיה, אבדן חלק מ"המימד השלישי", התרגלות לתותב ועוד הן חוויות אישיות בעלות עוצמה, שלוקח זמן לעכלם ולהכילם. על כל אלה בשיר וסיפור עם דוגמאות מרתקות.
רבים רואים בטקס חלוקת המגרשים באחוזת בית, בשנת 1909, את לידתה של העיר תל אביב. האמת היא שכבר בשנת 1887 מקימים אהרון שלוש ושמעון רוקח שכונה ליהודי יפו שתשכון מחוץ לחומות העיר ותהווה אלטרנטיבה של בריאות ורווחה לחיים בצפיפות ובזוהמה שבתוך יפו.
יש שירים מרגשים, יש שירים עצובים, יש שירים ושמחים וישנם גם שירים מצחיקים. שירים מצחיקים, שלא כמו בדיחות מוצלחות, לא גורמים לנו להתפקע בצחוק מתגלגל, אבל כששיר נכתב עם הומור טוב הוא בהחלט יכול לשעשע. מתוך המופע "למה צחקה מיכל - שירי הומור בזמר העברי", אביא הפעם שני שירים הומוריסטיים של אחד היוצרים המצחיקים ביותר, דני סנדרסון.
יצאנו ביום חורף קר, גשום וערפילי לתור את הרי ירושלים. נפגשנו בתחנת הדלק בכניסה לקרית יערים בה מונצח הזמר אלויס פרסלי במספר פסלים ובמזנון מלא במוטיבים מתאימים. עלינו דרך אבו גוש וקבוץ מעלה החמישה אל יער החמישה שבו שבילי נסיעה מהודקים במעבה היער היפה.
אין כמו תחילתו של החורף לטיול במדבר יהודה, בואך ים המלח. הגשמים המועטים עוד לא הצליחו להנביט את זרעי אשתקד ואנו מטיילים במדבר צהוב נורא הוד, ובמזג אויר קריר ונעים.
יצאנו מערד וטיפסנו אל מצפה זוהר, פסגה גבוהה המציעה נוף קדומים של דרום מדבר יהודה וים המלח. צהוב המדבר מתנגש אם הכחול הבוהק של ים המלח ומזמן מראה נהדר.
בחודש נובמבר נפרדנו מאליהו הכהן ז"ל, חוקר הזמר העברי, והבטחתי שאביא מסיפוריו, והנה הראשון.
בשנת 1938 נסע זרובבל גלעד, איש קבוץ עין חרוד ומחבר המנון הפלמ"ח, בשליחות המפעל הציוני לפולין, שם נפגש עם נוער יהודי כדי לספר להם על ארץ ישראל ולעודד אותם לעלות לארץ.
ושוב יצאנו ביום סתיו שטוף שמש לטייל בשטח, והפעם לאורך נחל אלכסנדר וצפון עמק חפר. נחל אלכסנדר, הנשפך לים התיכון על יד מושב מכמורת, מנקז את כל האזור המערבי של צפון השומרון. יצאנו לדרך בסמוך לחוף בית ינאי על יד כביש 2, עברנו מתחת לגשר החדש שנבנה לאחרונה ונכנסנו לשמורה.
"נֵס לֹא קָרָה לָנוּ - פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ." כותב המשורר אהרון זאב (שחתם רק בשם "זאב") כשהיה מורה בבית החינוך של זרם העובדים, לקראת מצעד חנוכה.
בימים קשים אלה, כשהעם מגוייס למאבק קיומי מול טרור נורא, ולכל אחד מאיתנו יש אנשים קרובים המגוייסים למילואים ונלחמים על שלומנו, עלתה בראשי שורה מתוך שיר שכתב אבינועם קורן לפני למעלה מחמישים שנה: "וְתֵן שֶׁיַּחֲזֹר שׁוּב לְבֵיתוֹ, יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים".
מצאתי פוסט אודות השיר הזה שפרסם שדר הרדיו דני אדלסון, ואני מביא אותו כאן כלשונו.
כשמדברים על שירי מלחמת יום הכיפורים מציינים לרוב את שירה ההיסטורי של נעמי שמר "לו יהי", שיר שאכן פורסם בזמן המלחמה אבל למעשה נכתב לפני מלחמת יום הכיפורים, ללא קשר אליה, בניסיון לתרגם, או "לעברת" את השיר Let it be של החיפושיות. שיר שנכתב ממש בזמן המלחמה, ומבוסס על גלויה ששלח משדה הקרב החייל גיורא אליגון, לאחותו בעורף, תלמה אליגון.
לא, זו לא טעות. יש מסלולי טיולי שטח באזור המרכז. נכון שלא נמצא שם הרים ותהומות, מדרגות סלע ודרדרות אבנים, אבל לפעמים נאלץ לגלות כישורי עבירות במקומות בהם תושבי האזור הקימו בריקדות על הדרכים.
ביום הראשון בספטמבר, שלום חנוך היה נרגש, אני מניח. לא רק בגלל תחילתה של שנת הלימודים, אלא בעיקר, אולי, כי בתאריך הזה חל יום הולדתו. שלום חנוך נולד בתאריך 1.9.1946 בקיבוץ משמרות שם גדל והתחנך, ושם כנראה עוצבה דמותו כזמר ויוצר מהשורה הראשונה. לכבוד יום הולדתו של שלום חנוך אביא הפעם שיר שכתב בנעוריו, והתפרסם רק כשהגיע לגיל 57.
בחודשים יולי ואוגוסט חם... ממש חם, ואנחנו בחרנו לצאת לארבעה טיולים רצופים דווקא בעמק המעיינות...
הפעם אספר על הטיול השלישי (מבין הארבעה), מהר הגלבוע לדרום עמק המעיינות.
חברתי בפייסבוק, שושן רותם, העלתה תמונות של רכב "דואר נע" ישן ושאלה מי יודע היכן ניצב הרכב. אני ידעתי והחלטתי לספר גם לכם.
במלאת שנה לפטירתו של צביקה פיק אני מביא הפעם פוסט נפלא על צביקה פיק ועל השיר נאסף תשרי שפורסם בקבוצת "אתם זוכרים את השירים" בפייסבוק על ידי שדרן הרדיו Dany Edelson.
את הטיול הזה עשיתי, למען האמת, בחודש יוני, אבל מה זה משנה? בתחתית המאמר אפנה אתכם לכל מאגר הטיולים (פלייליסט) שלי ביוטיוב.
יצאנו למדבר לשלושה ימים. המפגש היה בתל עבדת, ממנו המשכנו מערבה לנחל עבדת...
בשנות החמישים ניהלה אשת בוהמה תל אביבית רומן סוער עם גבר נשוי. הגבר האהוב הבטיח לה שיעזוב את אשתו עבורה. אבל כשנודע לו שאשתו בהריון החליט לא לפרק את נישואיו, ולהגר לארה"ב עם משפחתו. כשנפרד מהמאהבת הבטיח לה בדמעות שישלח לה מכתבים. מכתבים היא לא קבלה, ורק אחרי 20 שנה הבינה למה.
את השיר "קפה אצל ברטה" שר יגאל בשן, את המלים כתב אהוד מנור ואת הלחן נתן כהן שהיה חבר בלהקת הנשמות הטהורות. אז מי היא ברטה? על מי נכתב השיר? ואיך קשור אליו מיודענו צדי צרפתי?
האמת, חודש מאי היה עמוס פעילות ואירועים ולכן לא הספקתי להכין סיכום מטיול אחרון. אבל כדי לא לאכזב אני מפרסם טיול אביבי ומעניין שטיילתי בחודש מרץ ועדיין לא פרסמתי.
את השיר "את חירותי" ששרה חוה אלברשטיין למילים שתרגם יורם טהרלב שרים לפעמים בחגים הקשורים לחופש ושחרור, כמו יום העצמאות ופסח. אבל מסתבר שהשיר הזה מדבר דווקא על ויתור על חופש, וכניסה מרצון לכלא... ועוד איזה כלא.
"אלה אלה, תגידו לי מה קורה לה, מה הבחור עושה לה, היא עוד ילדה קטנה". מי היא אלה המסכנה ששלום חנוך צופה לה הסתבכות ביחסים עם אהובה? מסתבר שזו בכלל לא אלה, אלא מישהי אחרת שכולנו מכירים ואוהבים.
מבין טיולי חודש נובמבר 2022 בחרתי לספר על הטיול לעמק האלה ולשלוחות המערביות של הרי חברון. אזור זה העמוס בסיפורי מורשת מהקרב בו גבר דוד על גולית הפלישתי ועד סיפורה העצוב של שיירת הל"ה שהלכה לסייע לישובי גוש עציון הנצורים בשנת תש"ח.
נעמי שמר ז"ל, בת התנועה הקיבוצית, הלכה בבגרותה ימינה בדעותיה הפוליטיות, ועל כך גם הצהירה וגם רמזה בכמה משיריה. השיר "תלבשי לבן" בו מוזכרות בחירות, נכתב בשנת 1984, בה, אכן, התקיימו בחירות. האם זה שיר פוליטי המדבר על אותם בחירות?
יצאנו לטיול סופ"ש עם עשרה רכבי שטח לחוות את נופי מדבר יהודה וים המלח בתוספת אתגרים קטנים, שייט בקיאקים וביקור באתרי נצרות מעניינים.
את הטיול התחלנו בערד, עיר מדברית יפהפיה,....
איזור המרכז אינו מועדף לאחרונה לטיולים ברכבי שטח, בעיקר מפני שגופים שונים וחקלאים חוסמים דרכים בשערים, מחסומים ותלוליות עפר. ובכל זאת יצאנו בספטמבר עם חבורת "בשטח עם שייקה" לטייל בדרום השרון
השיר "לא אני הוא האיש" הולחן על ידי משה וילנסקי וגם על ידי רוני וייס אבל הצליח מאוד רק כשבשנת 1978 הלחין אותו צביקה פיק והוא שולב בתקליט "מוזיקה". בשנת 1979 הושמע השיר ברדיו והצליח מאוד במצעדי הפזמונים. סיפורו של השיר שכתב אלכסנדר פן במאמרון זה
בחודש אוגוסט נפרדנו בעצב מהמוזיקאי והזמר צביקה פיק. לזכרו אביא את סיפורו של השיר אלף נשיקות שכתבה גרושתו מירית שם אור על פי מכתב שכתב אבשלום פיינברג בשנת 1910 לאהובתו, והלחין צביקה פיק ז"ל.
גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושה ליבנה, ומיבנה לאושה, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית־שערים, ומבית־שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא.
יצאנו בעקבות מושבי הסנהדרין בהובלת לאור נבו - ג'יפון נעים
השיר "קיץ אחד של כושר"הוקלט על ידי יהורם גאון בשנת 1966 במסגרת תקליט בו היו ארבעה שירים לעונות השנה - קיץ, סתיו, חורף ואביב. כל השירים חוברו על ידי יוסי גמזו והולחנו על ידי סשה ארגוב. אבל מסתבר שגם מרדכי זעירא הלחין את השיר.. הכיצד?
מונטנגרו היא מדינה קטנה בדרום הבלקן בעלת שטח של 13812 קמ"ר (ישראל 22072 קמ"ר) ואוכלוסייתה מונה כ- 628,000. תושבים (בישראל כ- 9.5 מליון) והיא נמצאת בדרום הבלקן לחוף הים האדריאטי. יצאנו ארבעה זוגות למונטנגרו, שכרנו יאכטה לשבוע ונהננו מאוד!
אינסטינקט הוא "יצר או התנהגות מולד", כלומר פעולה התנהגותית הבאה באופן אוטומטי, כמו למשל רתיעה במצב של פחד פתאומי, משיכה מינית, העדפת מזון עשיר באנרגיה, וכדומה. לעתים האינסטינקט פועל בניגוד להגיון או לשיקולי רווח והפסד מידיים.
שיריו של חיים חפר הפכו לפסקול של מלחמת העצמאות, לדוגמא: בין גבולות, בת שבע, דודו, הוא לא ידע את שמה, היו זמנים, הי דרומה, הקרב האחרון, רבותי ההיסטוריה חוזרת, צ'יזבאט, הפינג'אן ועוד רבים אחרים. את השיר "הן אפשר" כתב חיים חפר במטה הפלמ"ח ביפו...
ונשאלת השאלה - מה הקשר בין התייש לבין המקל והסרגל?
בשנת 1943, כשמלחמה נוראה מתחוללת באירופה ויהודים מרחבי העולם מבקשים להגיע לארץ ישראל, הוקם המוסד לעלייה ב', מה שמוכר לנו כמי שהפעיל את ההעפלה, בעיקר בספינות מעפילים אל מול השלטון הבריטי בארץ. פעילות נוספת ופחות מוכרת היתה עליה בדרך היבשה בצפון הארץ, שבוצעה על ידי ה"חוליה היבשתית" של הפלמ"ח ובה שירת גם חיים חפר.
יחודו של המין האנושי שהפך למין המשפיע ביותר על האקולוגיה של כדור הארץ כולו מעלה תעלומות וחידות רבות לגבי מהלך האבולוציה שלו. אחת התעלומות היא בעניין התובנה, התקשורת, פיתוח המוח והעדיפות הקוגניטיבית שלו. מה היה הגורם הסביבתי שאפשר התפתחות מיוחדת כזאת?
תרצה (תיתה) רבינוביץ', חברת קיבוץ חצרים, נהגה לצאת מדי בוקר על אופניה ל"רכיבת שחרית". בערב חג הסוכות 1976 פגע בה רכב צבאי בכביש בין חצרים לבאר שבע ותרצה נהרגה.. בת 40 היתה במותה. על השיר המיוחד שנכתב לזכרה - במאמרון הזה
לאחרונה שלח לי אילן אלגרבלי תמונה שצילם מרחפן מעל אנדרטת אבשלום פיינברג על נחל חדרה, וגיליתי שם דבר מעניין. אבשלום פיינברג, איש מחתרת ניל"י, יצא בינואר 1917 עם חברו יוסף לישנסקי, לחבור אל הכוחות הבריטיים בסיני כדי להביא להם ידיעות מודיעיניות לקראת כיבוש ארץ ישראל מידי העות'מנים.
עם כניסתו של החופש הגדול אני תמיד נזכר בשיר שלמדנו בכתה ב' אצל תרצה המורה. השיר הוא "ריח דבש וריח מנטה" שמלווה אותי מאז כל פעם שיוצאים לחופש. שיר תמים על חבורת ילדים שיושבים על החוף מסביב למדורה ורוקמים חלומות...
המשורר נתן אלתרמן אהב לכתוב על כפר סבא. המושבה שנוסדה בשנת 1903 נחשבה למושבה קטנה, ונתפסה כמושבה מסורתית, קרובה (אך רחוקה מספיק) מתל אביב ומייצגת את מושבות העליה הראשונה (להבדיל מהקיבוצים והמושבים שנקראו "ההתיישבות העובדת"). אז הנה סיפור על שיר, אהבה אסורה וסוף טראגי..
בהרצאה על הדרך בה השתלט המין האנושי על העולם, אני מציין שלושה גורמים שאפשרו את ההשתלטות: דמיון, רכילות וניצול.
הפעם אתרכז בנושא הניצול - האם באמת אנו מנצלים את הצמחים החקלאיים וחיות המשק, או שהם מנצלים אותנו?.
לאחרונה משמשת המילה "חייזרים" לתאור קבוצת אנשים משונים, שפועלם ודעותיהם שונים משלנו. חייזר הוא מי שהגיע אלינו מעולמות אחרים בהם התרבות והמנהגים שונים מאוד משלנו. הביטוי הזכיר לי (אגב, גם למאיר שלו בטורו השבועי) שיר של נתן אלתרמן אנשים אחרים משונים מאוד - אנשי העליה השניה.
ישבתי לי בבית הקפה בבית החולים, שם כולם מצווים לעטות מסכות מגן. רוב הסועדים השמיטו את המסכה אל הסנטר כדי לאכול, אבל אחד מהם הרים את שולי המסכה מעלה וגילה את פיו תוך כיסוי פתח האף. אז איך כדאי לאכול עם מסכה?
יהודה פוליקר מזכיר לנו, בשירו של יעקב גלעד, כי בשנת 1950 ירד שלג בתל אביב-יפו, אירוע שזקני תל אביב זוכרים היטב.
"שנת חמישים סוף דצמבר בחוץ מלחמת רוחות השלג צנח כאן לפתע לבן, מזכיר לי נשכחות"
בתחפושות פורים, שודדי הים תמיד מצויידים בוו במקום כף יד שמאל, תוכי על הכתף ורטייה על העין. ירון לונדון כתב בשירו "לו הייתי פיראט" את השורות: "לו הייתי פיראט אז עיני האחת לראותך היא תיטיב מן השתיים" הרי לא יתכן שכל כך הרבה שודדי ים נפגעו בעין בקרבותיהם. מדוע הם עונדים רטייה?
סיפורם של שני השומרים שנרצחו בשדות יוקנעם, יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי.
השיר "פירות חמישה עשר" הידוע גם בשם "שלג על עירי" נכתב על ידי נעמי שמר למחזה "מסעות בנימין השלישי", אבל סיפורו מתחיל זמן רב לפני כן.
כשראיתי ושמעתי לראשונה את הסרטון המצורף עלה בדעתי הביטוי "קול המון כקול שדי". תהיתי מה מקור הביטוי, עברתי לאתר של קורקונדציה לתנ"ך ולא מצאתי שם ביטוי כזה
בשיר הראשון שאריק הקליט כסולן, עוד במסגרת להקת הנח"ל, נפלה טעות שהציקה לו שנים רבות
Tivonet