שירה בציבור
 

 מאמרים

במדור זה אביא מאמרונים שבהם אנקדוטות, רעיונות, ציטוטים וחידות הקשורים להרצאות ולהדרכות שאני עורך, ואותם אני מפרסם במידעון הנשלח למינויים. לקבלת המידעון הרשם כאן.

כל הערה, הארה, תגובה, רעיון או הברקה רלוונטית יתקבלו בברכה.

סכסוך ישראלי ערבי - מי לא מבין?

אחד המאפיינים שאפשרו למין האנושי ליצור חברה אנושית השולטת על העולם הוא היכולת לעבד ולהבין מידע חברתי.  כדי להקים חברה שבה קיים שיתוף פעולה חייב כל חבר בחברה להכיר את כל שאר החברים, ולא זו בלבד אלא גם להכיר ולהבין את הקשרים וטיב היחסים בין שאר החברים.


הבנה ועיבוד של מידע כזה אינה פשוטה.  נאמר שאתה חבר בחבורה של שני שותפים: אתה ויוסי. כאן אתה צריך להכיר ולהבין רק קשר אחד, בינך ובין יוסי.  אם תצרפו גם את פיליפ לחבורה, תצטרך להבין את הקשר שלך עם יוסי, את הקשר שלך עם פיליפ וגם את הקשר של יוסי עם פיליפ, כלומר שלושה קשרים. אם תצרפו לחבורה את דמיטרי, כדי להיות שותף בחבורה תצטרך להבין את הקשר שלך עם כל אחד מהשלושה האחרים, וגם להבין את מערכת היחסים בין שלושת האחרים, יוסי עם פיליפ, פיליפ עם דימטרי ודימיטרי עם יוסי.  סך הכל 3 קשרים ועוד 3 שהם 6 קשרים סך הכל.
ככל שגדלה החבורה, כמות הקשרים עולה אקספוננציאלית, לדוגמא, חבורה של 10 שותפים, תחייב הבנה של 9  קשרים שלך עם כל אחד מהחברים ועוד 36 קשרים בין השותפים שהם 45 קשרים. 20 שותפים ידרשו הבנה של 190 קשרים ו- 100 שותפים ידרשו הבנה של 4950 קשרים וכן הלאה.


בחבורה של שימפנזים, שהם בעלי יכולות חברתיים גבוהות ביותר, ניתן להגיע לגודל של כשישים חברים, כלומר הבנה של כ-1770 קשרים.   אצל השימפנזים כל אחד צריך להכיר היטב כל חבר אחר בחבורה. אם גודל הקבוצה עולה על מספר זה, הקבוצה לא תחזיק מעמד ותתפצל לשתי קבוצות נפרדות ואפילו יריבות.

חיפשתי קריקטורה נחמדה על הסכסוך הישראלי-ערבי אבל אף אחת לא הצליחה להעלות אפילו חיוך קטן על שפתיי.

 

אז הנה אחד המסבירים הטובים ביותר שלנו, דניס פרגר.

 

אז איך אנחנו מצליחים לקיים חברות של מיליונים ואף יותר?  מסתבר שהיכולת שלנו להכיר אנשים בחבורה מגיעה בערך לקבוצות בסדר גודל של כ-150 חברים.  בקבוצה כזאת כולם מוכרים לכולם והיחסים הם אישיים.  מעניין שקבוצות בסדרי גודל כאלה יכולות להתקיים ללא חוקים וסמכויות.  קחו למשל קבוצות בצבא, עד סדר גודל של 100 חיילים (פלוגה) ניתן להתנהל גם כקבוצה ללא בעלי סמכויות, התארגנות המבוססת על היכרות אישית והחברים הכריזמטיים שולטים (בפלוגה, לעתים, זה לא בהכרח המפקד).  ברגע שגודל הקבוצה עולה, נאמר גדוד גדול או חטיבה, אין אפשרות להיכרות של כולם את כולם ולכן הארגון לא יוכל להתקיים ללא בעלי סמכויות, חלוקת תפקידים ברורה ומערכת חוקים מחייבים ואכיפה.  כך גם בקיבוצים קטנים לעומת גדולים וכדומה.  איך נוצרות קבוצות גדולות יותר?  זה כבר סיפור לפעם אחרת.


היכולת שלנו להבין מערכות יחסים בין אנשים היא באמת מדהימה וייחודית.  אין כנראה יצור אחר בעולם בעל יכולת כזאת.  בדוגמאות ידועות של נמלים, דבורים וטרמיטים היחסים מבוססים במידה רבה על קשרים ומעמדות גנטיים, ואינסטינקטים. אנחנו מבינים יחסים בין בני אדם היטב, אנחנו יכולים להבין סכסוך בין שניים, בין ארבעה או בין עשרה אנשים, אבל כאן טמונה גם בעיה גדולה. אז איך כל זה קשור להבנת סכסוכים בין עמים?


המוח שלנו מוגבל בהבנה של מערכות גדולות כמו עמים.  המוח האנושי איננו מסוגל לעבד ולהבין סכסוך בין שנים או יותר עמים. כשמדובר בסכסוכי עמים איננו יכולים להכיל את מגוון הדעות, הרצונות, השאיפות והיכולות של כל האנשים המרכיבים את העם. אין למוחנו, ואפילו למוחם של ה"מומחים" לנושא כל דרך לנתח נכון את המערכת הסבוכה של סכסוך עמים.  אז מה עושים?


המומחים המלומדים יסתמכו על מודלים מתמטיים או לוגיים שלעולם לא יתארו את המציאות אלא בקירוב די עלוב. המודלים המשמשים את המומחים, כל תפקידם לנסות ולהביא את הנתונים על הסכסוך לאיזה שהוא קירוב או ממוצע שיאפשר הפחתה דרמטית של דרגות החופש, המורכבוּת, שתאפשר למומחים להגיע להבנה מקורבת, אך במקרים רבים שגוייה.


ומה עושים אנחנו, האנשים הפשוטים?  אנחנו תמיד מבינים את הסכסוך בכלים שיש ברשותנו, כלומר מדמים את הסכסוך למאבק בין שני אנשים או בין שתי קבוצות קטנות של בני אדם.  ואיך זה בא לידי ביטוי?  בהיגדים שאנחנו שומעים סביבנו, כמו למשל:


אנשים אומרים "צריכים להיכנס לעזה ולהכניס להם עד הסוף, שילמדו! אחת ולתמיד!"  לנגד עיננו אנחנו רואים שני אנשים (או שתי קבוצות של מספר של אנשים בכל אחת) שמתכתשים ביניהם עד שהאחד מכניע את השני, מכופף לא את היד או גורם לו סבל וכאב כבד מנשוא או אפילו הורג אותו (זה המקרה היחידי של "אחת ולתמיד") ובכך מסתיים (אולי) הסכסוך.


אנשים אחרים אומרים "צריך לחדול מהאש כי האנשים סובלים" וגם הם רואים בעיני רוחם את אותם אזרחים פשוטים שביתם נחרב ומשפחתם נהרסה ויקיריהם אינם והמראה מעורר רגש חמלה עמוק ומייסר.  אבל גם במקרה כזה קשה לאותם אנשים לראות גם את הלוחמים העקשנים שממשיכים להילחם ולגרום לנזקים.


זו הסיבה שהצגת הסכסוך באמצעות מקרים פרטיים, תמונת ילד סובל בממ"ד, אם מבכה את בנה, משפחה על יד ביתה החרב,  ילד זב דם ובוכה, כל אלה הרבה יותר אפקטיביים בהשפעתם על דעת הקהל מאשר הסברים מלומדים של קצינים במיל מזדקנים וחמורי סבר או נתונים סטטיסטיים והשוואות מספרים למכביר.

אז זהו.  גם המתלהמים מימין וגם המתלהמים משמאל, כולם מדברים מתוך רגש (חמלה או פטריוטיות) בגלל מגבלות המוח האנושי.  הנבוכים שבמרכז, הם קצת יותר קרובים לאמת המעורפלת.


עוד על טבע האדם והשלכותיו בחיי יום יום בהרצאותיו של ד"ר איתי פלאות.

 

הרצאות

שירה בציבור

טיולים מזמרים

 

  

מאמרים

- פִּיוּ פִּיוּ למה זה כל כך מרגיז?  

- הייתי נער - דוד עתיד   

- גיל אלדמע ז"ל   

- מרכז תרבות ידע ופנאי נפרד ממורן רחמים  

- ציפורים מעדיפות גרעינים מבושלים   

- בין עזה לרפיח בזמר העברי  

- צוק איתן? חומת מגן!

- סכסוך ישראלי ערבי - מי לא מבין?

- ביקורת דרכונים   

- חוגי בית   

- זה זה או לא זה? עוד על תעתועים  

- עד שיום אחד, על טראומת ילדות של משורר

- הלוואי עלינו בגילם - צעירי רמות מנשה 

- הכיור האנגלי - שיר הלל אבולוציוני   

- עד סוף העולם בשביל הילדים   

- חד גדיא ומעגל האלימות  

- אמבולנס? תגיעו, אבל מהר!!

- כליל החורש, ההיה או חלמנו?  

- מוצר מותרות כמוצר בסיסי   

- תיקון קטן בשיר קטן על טיול קטן    

- גן יערני ארכיאולוגי   

- פרו"פ שכטמן, שערי מניות ועוד  

- סוד ההצלחה, באמת!   

- הי דרומה לאילת   

- סיפור השילדה בואדי     

- "עוף גוזל" והיונה הלבנה  

- על מה שלא רואים     

- למה והיכן צריך לצלצל פעמים?   

- מִילַחַן  

- רמזים וסימנים מקדימים  

- בֹּעַז הָרוֹעֶה רֶעִי  

- האיש הקטן-גדול הזה    

- והעוף הזוכה בתחרות...    

- קוים אדומים ועליות מדרגה   

- שיר שהוא אגדה אירוטית   

- מה חשב בליבו זה ששילם במיטב כספו?   

- משחקת אותה קשה להשגה 

- השופט, הגורילה והזקנה  

- אולי תשים לי קצת סוכר  

- אופטימיים ללא תקנה   

- והוא יושב ומחכה   

- שיירה אל אנה את הולכת  

- אל העין, מה הסיפור עם הרטייה?  

- כל בחור וטוב - ברוסית?  

- מה עניין סרגל ומקל לתייש? 

- נערה גומעת ומעוררת השראה  

- מה נשים רוצות?  

- מי גנב שקל והרוויח עז?  

- מי ביית את מי?  

- צאנה צאנה - גלגולו של ניגון  

- שיר אנטי-חנוכה   

- מי גנב את השקל?   

- שירים בין עזה לרפיח  

- למה איש לא משתכנע בויכוח פוליטי?  

- הטנד נוסע - לאן ולמה?    

- אסתר גמליאלית ז"ל   

- חיים חפר ז"ל   

- על מה גועה פרה?

-כואב או מסוכן - איך בוחרים?   

- מה רואים מכאן?    

- לאן נוסעת הדוגית    

- מהי אהבה?    

- שיר על זה שאיים להרוג עצמו באקדוח  

- מה ראה ש"י עגנון מחלון דירתו?

- מה הוא קופץ? סוד בעיטת הפנדל 

- 70414 - היה קטר כזה באמת?  

- מיהו אלעד שירד אל הירדן, ומדוע?   

- סוד המנשלך (מענטשעלעך) 

- מי זוכה בלוטו? 

- על חרטה וצער 

- ואולי לא היו הדברים 

- אין תמרים בארץ התמר?

- כל כך דומה לאבא

- למה דווקא איילה?

- מי אשם? 

- הבתים התאומים בתל אביב 

- מה מתחרז עם אקליפטוס?

- אינסטינקט הנקמה  

- סודות מדגניה על משפחת דיין

- מרשם בטוח לאושר א'

- אך הליצן עוד ממשיך וצוהל

- האנדרטה לזכר אבשלום פיינברג עברה

- סוף עונת התפוזים - שיר אירוטי 

- כל כך אוהבים לחבר נקודות

- למה טחנות הקמח לא בנויות על הגדה? 

- אסיף - שיר לחג אסיף?

- על חודו של מגן דוד

- האם מותר לעשן בשעת תפילה?

- על שניים שטבעו ושלוש שנשרפו

- עוד תראה כמה טוב יהיה

- שיר עם מתכון לקפה

- סר לורנס אוליפנט ו"התקווה"

- לקראת מרשם בטוח לאושר

- למה תינוקות וגורים חמודים?

- על עץ שהפך לשכונה

- כשצודקים כועסים או להיפך?

- שיר העמק - כל האמת

- תל מוטילה - סיפור עצוב

- תרזה די-מון היתה או לא היתה

- מדוע ומתי מתעייפים תאי רשתית?

- זאת מרחוב פנורמה

- אנו אנו הפלמ"ח, האמת

- כמה מוזרה החמלה האנושית 

- נרצח האב, נקטף הבן...

- היא כשפה אותו, ברור..

- פה בארץ חמדת אבות

- מצבה שחורה בבית הקברות 

- משטרים נופלים? זה ברבור שחור

- אלף נשיקות - למי באמת נכתב השיר?

- על תפקיד הקרניים אצל אייל עצבני

- ולס להגנת הצומח וא' מבית הנשיא

- מצפה נמרוד

- היכן קבור נתן אלתרמן?

- כפל - הייקו יהודי

- לזמר לוויות מספר אחד

- אלי כהן, המרגל בדמשק

- הבית איננו ואבא רחוק

- איך נפנוף מגבת עוזר לסקס?

- האר"י הקדוש ומרדכי שבבו 

- לראות צל הרים כהרים 

מה קרה בשדה תלתן ולמה?

- סיפורו של אתר וארגון ההגנה 

- על מבחן המרשמלו 

- היכן מסתתר "בית חלומותי"? 

- טיול מזמר לחורשת הארבעים 

- הומור בזמר העברי 

- ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד 

- רקפת רקפת ציפור מצפצפת 

- למה צחקה מיכל?

- מהו ה"זמר" הגבוה?

- שירי רועים בבית הקברות

- אי רציונליות בחשיבה

- במשעולים בין דגניה לכנרת

- על משיכה מינית - מה חשוב לה?

- מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים?

- על שנים ושלושה מימדים

- צל ומי באר - שיר העפלה?

- על משיכה מינית, מה חשוב לו?

- מושבה שנקראת על שם שיר

- כמה רגליים יש לפיל?

שיר שמח בעקבות מקרה

  עצוב 

- על האבולוציה של האושר

- ברחנו אל אותם המקומות

למה מצמיחה האיילה קרניים

  לאייל?

שירים שנכתבו לזכר חללי

  מערכות ישראל

תראו תראו איך היא  

  מסתובבת.....

על האשכים של הגורילה

  והאשכים שלי

שירה בציבור | ערב שירים עבריים | ערב שירה בציבור | ערבי שירה בציבור | ערב שירים | ערב שירה | ערב זמר עברי זמר עברי | אירוע זמר עברי | טיול מזמר | טיולים מזמרים | אוטובוס מזמר | האוטובוס המזמר  | הרצאות | הרצאההרצאה לחוגי בית  | הרצאות לחוגי בית | ערב זכרון | ערבי זכרון | ערב זיכרון | יום הולדת | ימי הולדת למבוגרים | הרצאה ליום הולדת | מדיניות פרטיות | חוגי בית | שביל ישראל

קורנגה -חברת קידום אתרים | כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור 

ד''ר איתי פלאות  | itai@plaot.com  | 04-9533736  |  052-2971119

          

Tivonet