לו יהי

מספרת נעמי שמר:

בקיץ 67' השיר 'Let It Be' של 'הביטלס' נוגן ללא הפסק בתחנות הרדיו. תרגמו את שמו ל'כך יהיה' וזה מאד הרגיז אותי מכיוון שמצאתי את התרגום לא מוזיקאלי. החלטתי לכתוב לשיר מילים בעברית. באותה התקופה ביקשה ממני חוה אלברשטיין חברתי הטובה שאכתוב לה שיר והעליתי בפניה את הרעיון, אבל הוא נזנח עד שממש בראשית המלחמה חוה התבקשה להופיע בפני נשות טייסים. הימים היו ימים שבין כיפור לסוכות, כתבתי את המילים מתוך תחושה קשה של מועקה. היה לי ברור שזו תהיה מלחמה לא מהירה ולא חזקה כקודמותיה.

"כששרתי לחווה את המילים לצלילי השיר של 'הביטלס', מרדכי הורוביץ, בעלי, שחזר בדיוק מהמילואים, אמר לי 'אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית'. במקביל פנו אלי מהערוץ הראשון בבקשה לבצע שיר חדש בתכנית האמנים שלהם. נסעתי לאולפני הרצליה ובדרך נולד הלחן שהיה בו מעין אנחה שנמצאת גם במילים בשל המועקה שהיתה בלבנו באותה התקופה.

"הקלטתי את השיר והוא שודר בערב סוכות. למחרת בבוקר הגיע טלפון מ'הגששים', ששמעו את השיר וספרו לי שזיקו גרציאני עשה לו עיבוד. הם בקשו שאקליט אותו יחד איתם. הגששים הופיעו אז מול פצועים בחזית ומצב הרוח של כולנו היה ירוד. הקלטנו את השיר כשאני שרה את הבית הראשון וכל אחד מהם שר בית. השיר פרש כנף. 'הגששים' שרו אותו בהופעות, גם חוה שרה אותו. אני ו'הגששים' חזרנו לשיר אותו מאוחר יותר כשחזרו השבויים מסוריה ונערכה עבורם קבלת פנים בסיס חיל האוויר ברמת דוד. אז באופן חד פעמי שחזרנו את ההרכב".

עוד ספרה נעמי שמר בהזדמנות אחרת, שכאשר היתה נערה, אביה, מאיר ספיר, היה מעסקני הקיבוץ והתנועה ולא שהה הרבה בבית. היא נזכרת שבפעמים בהם ישבו יחד והביטו בכנרת והיא התלוננה בפניו, שאל אותה מה היא רואה כשהיא מביטה על אגם הכנרת. נעמי אמרה לו שהיא רואה סירה עם מפרש לבן, ואז אמר לה אביה שכל עוד היא רואה סירה עם מפרש לבן באגם, הכל יהיה בסדר...

עוד על נעמי שמר ושיריה בערב המוקדש לה ולשירתה ובטיול "בעקבות רחל ונעמי שמר לעמק הירדן".  (מהווה גם חלק בטיול "ממשמר הירדן לכנרת")

"לו יהי" - שלישית הגשש החיוור