זמר לבני

ליאור יונתן, בנו של המשורר נתן יונתן, נולד ב- 19.7.1952 בקיבוץ שריד. הוא היה ילד עדין ועקשן, חובב מושבע של טבע וטיולים שאהב לטייל במדבר ובכנרת. ליאור התגייס לשריון ולאחר שסיים קורס קצינים נשלח לתפקידי הדרכה, אך ביקש לשרת כמפקד מחלקת טנקים. בפרוץ מלחמת יום כיפור נשלח לסייע למעוזים המותקפים במצרים. הוא נתקל בחי"ר מצרי ונפל בקרבות.

השיר "זמר לבני" (לכשתגדל ליאור, ילדי שלי) נכתב כשליאור היה ילד בן 4. רק לאחר מותו קיבל השיר, כמו רבים משיריו היפים של נתן יונתן, משמעות טרגית ומצמררת. שירים רבים שכתב יונתן מזוהים עם אובדן בנו והוא אף כתב שירים רבים שלא הולחנו הנוגעים למות בנו. בין השירים המזוהים עמו "החול יזכור", "שירים עד כאן", "יש פרחים" ו"מילים" ("קח את כל אשר תקח"), על אף שחלק מהם נכתבו כשליאור עוד היה בחיים. שירים שנכתבו לזכרו של ליאור הם "נערי" (אהוב לבי לאן הלך לאן), "במקום פרידה" (אם תלך עכשיו), "אקרוסטיכון", "ועמוק הים", "אולי באחד הימים", "מקום אחד ריק", "היקום הגדול הזה", "השארתי לך תמונה אחת", "תמיד אוקטובר", "גל אחרון", "איש מביט בבנו", "יום-יום אני חוזר ומת עליך". את השיר "שני אלונים" הקדיש לאמנון, חברו של ליאור.

"זמר לבני (כשתגדל ליאור)" - נתן יונתן מספר ושלמה ארצי שר