הודי חמודי (למה)

את השיר "הודי חמודי" (או בשם המקורי "למה?"), כתב משה דפנא על נכדו אהוד. במלחמת השחרור, כשהשמיעו את השיר לילדים במקלט- אהוד קם וברח החוצה באמצע הפגזה כבדה.

אהוד נהרג במלחמת יוה"כ (בהיותו בן 34), ומאז השיר הזה הוא גם קצת שיר זיכרון... אגב, הוא קיבל את עיטור העוז- אך לא זכה לראות אותו. בני המשפחה קבלו את העיטור ב - 1975.

אהוד דפנא (קישור לדף יזכור) נולד ב- 3.3.1939 ברעננה אך גדל בחברת הילדים של מעוז חיים בעמק בית שאן. הוא היה ילד חלש ורזה אך כנער אהב לטייל, הצטיין באקרובטיקה וברכיבה על סוסים והחליט להתגייס לקרבי. גם כנער היה אהוד רזה במיוחד ולכן לפני הגיוס ניסה לפטם את עצמו כדי לעבור את המבדקים. לבסוף הוא התגייס לשריון ואחרי שני קורסי קצינים פעל כמפקד מחלקת חרמ"ש. אחרי שירותו הצבאי שב למעוז חיים וריכז את ענף הבקר, אליו היה מאוד קשור. לאחר נישואיו עבר לגור בכרמיאל ובבאר שבע.

במלחמת ששת הימים שימש דפנא כמפקד מחלקת סיור, בדרך לג'נין הוא נפצע בפניו ובגופו וכף רגלו שותקה. הוא נקבע כנכה אך דרש לחזור ליחידה קרבית והסתיר את הפגם ברגלו. בשנת 1970 הצטרף לצבא קבע, שירת בתפקידי פיקוד שונים ביניהם קצין אג"ם.
בחייו האישיים חלו תפניות, הוא התגרש ונישא מחדש.

באוגוסט 1973 סיים אהוד, אודי בפי חבריו, את שירות הקבע. הוענקו לו אות מלחמת ששת הימים וציון לשבח על פעילות שריון שיזם בלבנון. הוא שב למעוז חיים, שם שמע על פרוץ מלחמת יום כיפור והגיע בכוחות עצמו לרמת הגולן. הוא הקים פלוגה משיירי טנקים וצוותים והשתתף בקרבות הבלימה ובשני הניסיונות לכבוש את תל שמס. במהלך ניסיון בלימה של חיל רגלים ושריון סורי נפגע דפנא מפגז נ"ט. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ן והוענק לו עיטור העוז.

את השיר "הודי חמודי" כתב סבו משה דפנא כשאהוד היה בן 3. כילד הוא שנא את השיר ופעם אחת כשהושמע השיר בעת שהיו כולם במקלט במלחמת העצמאות, ברח אהוד החוצה על אף שהקיבוץ היה תחת הפגזה כבדה. כשהתבגר למד לאהוב את השיר שהפך בעקבות מותו, שיר לזכרו.

שירים על לוחמים שנפלו בערב שירי לוחמים

"הודי חמודי" - שולה חן