גשם בעתו

"גשם בעתו, כמה עצב בא אתו / הכל עצר, הכל עמד, רק הגשם בא לו בזמן / לו לא אכפת / כשבלילות שם קר מאד / כשבחולות קשה לבכות / כשאין על מי להתרפק / כשבחוץ הגשם דופק / תן מחומך ותן מאורך / תן לשדות רק גשם ברכה / תן מפתך ביד רחבה / ותן לנו זמן לאהבה..."

רותי נבון מספרת: "עם פרוץ המלחמה הוציאה חברת התקליטים 'הד-ארצי' אלבום בו לקחו חלק שורה ארוכה של אמנים ששרו במיוחד עבור חיילי צה"ל. אחד השירים שהופיע באלבום היה 'גשם בעתו'. בניגוד לשירים אחרים שיצאו באותה התקופה, הוא לא הפך ללהיט ובכל זאת נכנס לאורך השנים לרשימת הקלאסיקות. אני חושבת שהסיבה לכך שהוא עדיין זוכה להשמעות רבות נובעת מזה שלדאבוני הטקסט שלו עדיין רלבנטי ויש לנו הרבה ימי עצב.

"זה שיר מלנכולי, שנכתב בתקופה שבה האווירה היתה כואבת. אני חושבת שהשירים היפים והחזקים ביותר, נכתבו תמיד מתוך כאב, כמו 'Tears From Heaven' של אריק קלפטון, שנכתב מתוך כאב על אובדן בנו, או השירים של פוליקר או אפילו 'דמעות של מלאכים' של יוני רכטר. שירים שמחים משאירים פחות חותם.

"הדבר שהכי זכור לי מהמלחמה היתה טיסה אחת למצרים – העלו אותי ואת דוד קריבושי על מטוס הרקולס ליעד לא ידוע במצרים. כל מה שאני זוכרת זה שהקאתי את נשמתי. זה לא שנלחצתי, אבל היתה תחושת מועקה באוויר, המלחמה הזו באה לנו בהפתעה. שרנו מול החיילים ועשינו את זה באהבה גדולה אבל בפנים היתה תחושה קשה".

(מתוך כתבה ב ynet אוקטובר 2003)

"גשם בעתו" - רותי נבון