אתם זוכרים את השירים

"אתם זוכרים את השירים / ששרנו אז את שמי הפז / אתם זוכרים בערבים / מתחת גג של כוכבים / עם חברות וחברים / היינו לפעמים שרים / אתם זוכרים את הטיול / עם המדריך ההוא שאול / ואיך אהרונצ'יק הבריון / היה לוחץ אקורדיון / וגם צועק בקול אדיר / עכשיו כולם, כולם לשיר / ובלילות הכי קרים / היינו סתם מאושרים / עם בדל סיגריה ראשונה / לוקחים ללב ולריאות / משתעלים ושואלים / ומחכים להפתעות..."

חנן יובל מספר: "שנת 73' סימנה את תחילת קריירת הסולו שלי. זה היה בדיוק אחרי פירוק להקת 'שובבי ציון', והייתי בתהליך של איסוף חומרים. הופעתי עם טליה שפירא ז"ל, טוביה צפיר, עזרא דגן ויוסי סביה. אני זוכר שהייתי בחופשה בבית וקראתי את הטקסט של יונתן גפן שהתפרסם בעיתון 'מעריב'. כשחזרתי לצבא, הנחיתו אותנו בשדה תעופה מצרי בצד השני של התעלה ושם נולד השיר על הגיטרה. הפעם הראשונה שהשיר הושמע היתה מול חיילים על משחתת במפרץ אילת, אבל האמת היא שלקח לו זמן להיכנס למחזור הדם. לאורך הזמן קבלתי עליו תגובות מאד חמות, לאנשים חסרה החברותא הזו על הדשא והרבה אנשים אמרו לי שהשיר הזה מתאר בדיוק את החיים שלהם.

"זה שיר שמדבר על נוסטלגיה, שיר שמסכם את המלחמה ובכלל את ישראל במשפט פשוט לכאורה: 'הכל היה כל כך פשוט – לשיר, לחיות ולא למות'. אם ב-67' נולדו המון שירים של ישראליות זקופה ('אנחנו נעבור במצרי טיראן', 'נאצר מחכה לרבין'), שירים של אופוריה וגאווה, בשנת 73' לא היתה סיבה לשמוח, היתה התפכחות מתוך שבר עמוק וכאב".

(מתוך כתבה ב ynet אוקטובר 2003)

"אתם זוכרים את השירים" - חנן יובל