|
"אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה / שזאת תהיה המלחמה האחרונה / בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות / אשר עברו את כל האש והשחיקות / בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים / ועיניהם כבדות ממלח וגלים / אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה / שזאת תהיה המלחמה האחרונה..."
חיים חפר מספר: "השיר נכתב כשהייתי בביר גפגפא, הבסיס הכי גדול בסיני. הוא נולד כמקאמה תחת הכותרת 'אני מבטיח לך' ופורסם בעיתון 'ידיעות אחרונות'. חשבתי באותה התקופה שזו לבטח תהיה המלחמה האחרונה, ממש כפי שחשבתי במלחמות הקודמות ובאלה שבאו לאחר מכן. הוא נולד מתוך אופטימיות, כמו 'הן אפשר' שנכתב במהלך מלחמת העצמאות, רק שבתקופת מלחמת הכיפורים, בגלל הדברים שראיתי במו עיני בסואץ ובקונטרה, חשבתי שצריך לומר, לדרוש, שזו תהיה המלחמה האחרונה.
"אחד הדברים הקשים שזכורים לי מהמלחמה היה כשנתק'ה (אלוף נתן ניר), מפקד החטיבה של ברן (אלוף אברהם אדן, מפקד אוגדה 162), הגיע ביום השני של המלחמה עם שלושה טנקים וכמה זחל"מים. שאלתי אותו אם זה מה שיעמוד בין המצרים לבין תל-אביב והוא ענה שכן. הייתי אופטימי, גאה ושחצן כמו כל עם ישראל וחשבתי שהמלחמה ההיא תהיה כמו ששת הימים, אבל זה היה רחוק מזה. לצערי הרב, האופטימיות של אז לא עזרה ואחרי מלחמת יום הכיפורים היתה מלחמת לבנון וגם כיום לא די לגנרלים. זה קשה להפסיק מלחמות כשאת המדינה מנהלים גנרלים.
"אני משער שהייתי יכול לכתוב את השיר הזה גם היום, אולי מפני שבלי אופטימיות לא הייתי יכול להמשיך ולחיות פה. אני באמת מאמין שבסופו של דבר יהיה פה שלום, למרות ואף על פי כל אותם הקצינים שחושבים שלא נפלו פה מספיק חבר'ה. זה לא יעזור, השלום יגיע, מכיוון ששני הצדדים עייפו מהמלחמה, היא איבדה את הטעם. מלחמת יום הכיפורים היתה טרגדיה נוראה, והשירים שנכתבו במהלך המלחמה ואחריה משקפים את זה. לא היה אז מקום לשירים צוהלים, מתוך המקום הזה נכתב השיר".
(מתוך כתבה ב ynet אוקטובר 2003) |
אני מבטיח לך - יהורם גאון
|