אנחנו שנינו מאותו הכפר

סיפר לי ידידי נפתלי שושני:
זאב עמית איש המוסד שמשרת ברחבי העולם . כל פעם שיש מלחמה, הוא נקרא לדגל, לוקח את הפקלאות ונלחם ליד אריק שרון. אריק שרון לא מפסיק לדבר עליו כחבר וכרע לנשק. כמוהו היה יוסף רגב – יוסלה – בצרפת הם נפגשים עם בת כיתתם נעמי שמר, אי שם במסעדה בצרפת היא כותבת על מפיות נייר את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר" השיר לא תוכנן כשיר עצוב ואבל וכשנכתב היו כולם בחיים. זאב עמית נהרג בצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים (דף יזכור של זאב עמית). השיר נתקיים השני עוד חי.

היום, 26.6.04, יום פטירתה של נעמי שמר ז"ל, שמעתי הקלטה בה היא מספרת את הסיפור הבא ברדיו:
כשכתבה את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר" כתבה את המלים:
"ברחנו אל אותם המקומות, נלחמנו את אותן המלחמות"
לאחר שלהקת פיקוד מרכז כבר החלה לבצע את השיר היא הבינה כי זהו דור חדש. כשכתבה "ברחנו אל אותם המקומות" חשבה על הצעירים שברחו כדי להתגייס לפלמ"ח, או אלה שזייפו את הגיל כדי להתגייס לבריגדה וכדומה.. אבל היום, היא אומרת, בריחה היא כבר לא בריחה אל המלחמה אלא אולי להיפך... ולכן שינתה את השורה ל:
"הלכנו אל אותם המקומות, נלחמנו באותן המלחמות".

עוד על נעמי שמר ושיריה בערב המוקדש לה ולשירתה ובטיול "בעקבות רחל ונעמי שמר לעמק הירדן".  (מהווה גם חלק בטיול "ממשמר הירדן לכנרת")

אנחנו שנינו מאותו הכפר - להקת פיקוד מרכז