לשיר זה כמו להיות ירדן

"לשיר זה כמו להיות ירדן" נכתב על ידי נעמי שמר בשנת 1972 לחבורת בימות ולסולנית מירי אלוני. לאחרונה חיפשה נעמה סדן, מורה לגיאוגרפיה מהתיכון "ליד האוניברסיטה" בירושלים חומר על מקורות הירדן, ומצאה את כתב היד המקורי של נעמי שמר שכתבה את השיר. בתחתיתו של כתב היד כתבה נעמי שמר (כנראה לאמה, רבקה ספיר): "נ.ב. בבית הראשון תמצאי את עקבות טיול בר המצווה שלנו (עניין של 29 שנים קטנות), את רואה, שום דבר לא הולך לאיבוד!".

בירור שעשתה נעמה סדן עם בתה של המשוררת, ללי שמר, העלה כי אכן בשנת 1943, כמקובל בקיבוץ של אותם ימים, ברוח השיוויון ציינו בר/בת מצווה לבנים ולבנות באותו הגיל, 13 שנים.  רבקה ספיר, אמה של נעמי שמר, לקחה אותה לקחה אותה לטיול מפרך (ומסוכן) באיזור הבניאס ומקורות הירדן.  נעמי שמר סיפרה על חווייתה הקשה מהטיול ההוא במסיבת בר המצווה של נכדה, ותיארה את הקיטורים שלה ואת דברי העידוד של אמה. ללי שמר מוסיפה כי "אמא לא אהבה מאמצים פיזיים ניכרים, היא אהבה את הארץ בלב, ופחות ברגליים". 

מסתבר, אם כך, שההשראה לשיר באה לנעמי שמר מאותו זיכרון אודות הטיול מימי ילדותה.

עוד סיפורים על שירים בערבי שירה בציבור ובמסגרת טיולים מזמרים בהדרכת ד"ר איתי פלאות

סיפור השיר מבוסס על כתבה באתר NRG מיום 4.12.12

לשיר זה כמו להיות ירדן  - מירי אלוני