|
את השיר "בשנה הבאה" נהוג לשיר בראש השנה, אבל אהוד מנור, כך סיפרו לי, כלל לא התכוון לשיר על ראש השנה.
מספרים שאהוד מנור הגיע באחד הימים לבית אמו בבנימינה לבקרה. הוא ישב לו לבדו בשעת בין הערביים על "המרפסת הגדולה" לבדו, היום החל לדעוך והוא הרהר באביו שנפטר בגיל צעיר כשאהוד היה בן 15, ל אחיו יהודה שנהרג בקרב על גדות תעלת סואץ ועל אמו האלמנה השכולה שנשארה לבד. וכך מתו ההרהורים הנוגים האלה הוא כותב שיר של תקווה וניחומים "עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה..".
את השיר הוא שולח לידידתו הטובה, המלחינה המוכשרת נורית הירש והיא חוזרת אליו בטלפון תוך תוך זמן קצר ובהתלהבות שרה לו את הפזמון בצב הסמבה "עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה..." |
"בשנה הבאה" בביצוע אילן ואילנית
|