|
בשנת 1912 תוכנן בגמנסיה הרצליה טיול אל הגליל העליון. לפני שיצאו לטיול אסף חנינא קרצ'בסקי שהיה מורה למוזיקה את כל התלמידים לאולם וביקש ללמד את כולם שיר. הוא הודיע שהמילים של המורה ישראל דושמן ולא סיפר של מי המנגינה. בתחילה לא התלהבו התלמידים מהשיר שאמו להיות שיר שמח אבל כתוב בסולם מינורי. אבל לאחר ששרו את השיר כמה פעמים, והפנימו את המילים המעודדות "שירו שיר שיר שיר, נירו ניר ניר ניר, גילו גיל גיל גיל" הפך השיר המינורי לשיר עליז ושמח בפי התלמידים.
מקור המנגינה הוא בשיר אידי על היהודי הנודד שנקרא "מארש הגלות".
התלמידים יצאו לטיול על גבי עגלות רתומות לפרדות למטולה, מסע שערך שישה ימים ובמהלכו סבלו התלמידים מהתנכלויות של ערבים. כשהתארחו במושבה ראש פינה לימדו הילדים את תושבי המושבה את השיר ואז שרו אותו כולם בהתלהבות רבה והשיר התפרסם בכל הארץ והפך ללהיט... סליחה, שלאגר....
עוד סיפורים על שירים במסגרת ערבי שירה בציבור בהנחיית איתי פלאות
|
סיפורו של השיר "פה בארץ אבות" מפי ד"ר ברוך בן יהודה, שהיה מנהל גמנסיה הרצליה (וגם אביה של נתיבה בן יהודה ז"ל)
|