בשדה תלתן

"לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד בשנת 1952, החליטה תנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים" להכריז על הקמת "חטיבת נוער האיחוד". הוחלט לקיים עצרת גדולה של 3 ימים בה יתכנסו במקום אחד כל בקיבוצי האיחוד מכתות ח' עד י"ב.

המקום שנבחר לקיום העצרת היה בחורשות שממזרח לקיבוץ נצר סירני (שאז נקרא עוד "נצר בוכנוולד"). בין חורשות האיקליפטוסים ועצי הזית מעבר לשטחי גן הירק והמספוא של אז, היה מין אמפיתיאטרון טבעי ובמקום הוקמה במת עץ ענקית בעלת שלושה מפלסים. וכך בקיץ 1953 התקיימה בחורשת נצר סירני "עצרת יסוד חטיבת בני האיחוד". כנהוג בימים ההם האירוע המרכזי בעצרת היתה הצגה – מסכת גרנדיוזית ומלאת פאתוס שעניינה: הקיבוץ! את המסכת כתב וביים במאי צעיר מתל אביב ושמו גדעון שמר. הפסנתרנית היתה בחורה צעירה בת 23 מכנרת שמה היה נעמי ספיר.

"פגשתיך בשדה תלתן" - דודו זכאי

החזרות למופע הענק התקיימו ערב ערב לאחר שעות העבודה על הבמה הענקית במשך כחודש ימים. תמר מגדל, שסיפרה לי את הסיפור, היתה אז בת 14 השתתפה בהצגה יחד עם עוד שלוש נערות ושאר המבוגרים.

במשך חודש נסעו כולם כל יום אחר הצהרים אל הבמה על גבי פלטפורמות הרתומות לטרקטורים בדרך לא דרך החוצה את שדות התלתן. בדרך היו תמיד שרים יחד. גדעון שמר היה מאוד רציני ודומיננטי בחבורה ונעמי ספיר היתה קצת שובבה ומרדנית ולקחה את כל העסק ברוח היתולית. היא ונערה נוספת, אריאנה, היו משתוללות ומאלתרות שירים, נעמי נמוכה ושמנמנה ואריאנה גבוהה ורזה – צמד חמד כדוגמת "השמן והרזה" – והשתיים הוסיפו הרבה חן ופילפל לחזרות המייגעות. התנהגותן של השתיים הכעיסה את הבמאי הרציני גדעון שמר והוא גער בהן, בעיקר בנעמי, שוב ושוב.

תמר מספרת שלילה אחד, בנסיעה חזרה, דרך שדות התלתן, באמצע הפלטפורמה המקפצת, היא הבחינה בנעמי ספיר וגדעון שמר אוחזים ידיים, והם מאוד קרובים זה לזו... שומו שמיים! תוך כמה ימים כבר כולם ידעו שנעמי וגדעון הם זוג....

ועכשיו גם אתם יודעים מה היווה השראה לכתיבת השיר "בשדה תלתן". 

עוד על נעמי שמר בערב שירה בציבור של שיריה וכן בטיול המזמר לעמק הירדן בעקבות רחל המשוררת ונעמי שמר.