איך הוא שר

סיפר דני רובס, כשהתארח בפורום מוזיקה עברית ישנה חדשה – תפוז, 8.9.03:

כשהייתי קטן גרתי ברחובות מול בית הכנסת הגדול, ושמעתי תמיד את התפילות- וזה משהו שנכנס לי ככה טוב. בתת הכרה אמרתי לעצמי שפעם אני צריך לעשות את זה, לשלב את הקולות של בית הכנסת.

כשכתבתי את "איך הוא שר", אני מצטער, לא כתבתי את זה על זוהר ארגוב. אני חושב שהוא היה זמר מופלא אבל זה לא השירים שגדלתי עליהם. אני גדלתי על ג'ון לנון ויש איזשהו מרחק מסויים בניהם, למרות ששניהם סיימו צעירים מאד.

אחרי שהשיר הזה נכתב היתה תכנית ציפורי לילה בגלי צה"ל, ואביהו מדינה ניגן את השיר הזה שלוש פעמים ברציפות (השיר רק יצא) ובסוף השיר הוא אמר: "תראו איך גם חבר'ה אשכנזים יכולים לכתוב שירים כל כך יפים על זוהר ארגוב"

עכשיו, במשפט הזה, חוץ מהמילה "תראו" שום דבר לא נכון, ואני לא התכוונתי שזה יהיה שיר על זוהר ארגוב ואני לא אשכנזי גם (לא שזה משנה משהו), אבל זה נאמר, ובשניה שזה נאמר זה עבר כמאכולת אש כזאת בשדה קוצים.
בהתחלה אמרתי "לא לא לא, אני חשבתי עלי ועל ג'ים מוריסון ואלביס פרסלי וג'ניס ג'ופלין " וכאלה, ואז חשבתי שזה די מטומטם כי זה בסופו של דבר זה נוגד את התאוריה הבסיסית שלי שאומרת שאנשים צריכים לקחת שיר אליהם ולתת לו את המשמעות אצלם. אם אני כותב שיר על "אהובתי", אתה לא תראה תמונה שלה על הקיר, אתה תראה תמונה של אהובתך... תחשוב על מה שנעים לך ומה שמרגש אותך.

אז מי שחושב שזה שיר על זוהר ארגוב- זה שיר על זוהר ארגוב כולל כל סיפור חייו מההתחלה ועד הסוף, ומי שלא- אז לא.