תוליק

תובל "תולי" גבירצמן נולד ב - 26.6.59
בהיותו בן שש נפטר אביו. נותרו לו אמו ואחותו שהייתה בת 10.
חמש שנים מאוחר יותר אמו נישאה שנית.

תולי משך תשומת לב כבר כילד. רמה סמסונוב ידידת המשפחה פרסמה ספר שירים. אחד מהם הוא שיר על תולי, שנכתב בזמנו בהשראת זכרונותיה של רמה מבילויים עם חיותה (אמו של תולי) והילדים על שפת הים בחדרה.
*** רמה סמסונוב מספרת : "פעם, כשבני היה קטן, ישבתי איתו על שפת הים. היה שם ילד אחד משגע בשם תוליק, שאחז בידו אשכול ענבים. ילדה קטנה חיזרה אחריו וביקשה רק עינב אחד, וכשלא רצה לתת לה, הלכה והותירה אותו בודד ועצוב. בשבילי סימלה סיטואציה זו יותר מכל את המקרה של הגבר האגואיסטי, יפה-התואר, שמרוב אהבה עצמית נשאר לבסוף לבדו. ככה נולד השיר תוליק ורינה:

'תוליק יושב לו בשקט בחול
יושב ומביט על הים הכחול.
העיניים של תוליק שני כוכבים
ואוכל הוא בנחת אשכול ענבים.
תוליק, הי תוליק!
תן לי עינב!
אך תוליק שותק,
כמעט נעלב.
העינב הוא של תוליק,
כל האשכול!
רק לו, לתוליק
מותר לאכול!
תוליק יושב לו בשקט בחול,
יושב ומביט על הים הכחול,
בעיניים של תוליק דמעות עגולות,
כי רינה הלכה לה לבד לחולות'.

"אגב לסיפור הזה יש המשך : לפני שנה הייתי עם בני על החוף, ופתאום הוא אומר לי :אני רוצה להראות לך משהו. והוא מצביע על נער יפהפה בן 16 ואומר: זה תוליק".
(קטע מתוך ראיון עם רמה סמסונוב שהתפרסם בעיתון לאישה בשנת 1976).

בפסטיבל השירים לילדים מספר 9 שנערך בחנוכה 1979 שר אושיק לוי את שירה של רמה "תוליק ורנה" שהלחין נפתלי אלטר.

תולי גדל והפך לנער מקובל מאוד על משפחתו וחבריו. היה תלמיד שלא משקיע הרבה, אבל מצליח בכל.
כמו כל נער מתבגר גם תולי התגייס לצבא, לחיל השריון. הוא יצא לקמ"ט (קורס מפקדי טנקים) ולאחר מכן לקורס קצינים. הוא היה בעל רמה אישית גבוהה בתחום הטנקים. הוא הפך למ"מ ולאחר מכן (24.7.81) למ"פ -> מפקדת פלוגה מ' ("מחץ") של גדוד רשף של חטיבת ברק. תולי שמר כל השנים על קשר אמיץ וחם עם אימו. גם כשהיה מ"פ מעולם לא התבייש לנשק את אימו בפני חבריו, מעולם לא חשש לשתף אותה בחוויותיו, ילד טוב של אמא. שירותו הצבאי הוארך בכל פעם שהסתיים חוזהו בעוד 3 חודשים, למרות דאגתה הרבה של אימו.

תולי פקד על הטנק הראשון שנכנס ללבנון בציר המרכזי ב"מבצע שלום הגליל" ואחריו כל פלוגה מ'. בתחילה התקבלו החיילים בפרחים ובאורז שהתחלפו לאחר מכן פגזים. מה שלא נראה בהתחלה כ"מלחמה" של ממש, אלא כטיול, הפך במהרה לשדה קרב עם הטנק הראשון שנפגע. הבעייה המוסרית של פגיעה באזרחים התחלפה בירי בכל העוצמה לכל עבר. תולי הקפיד לא לפגוע בבתים שבהם הוא ראה זקן או אישה או דגל לבן, למרות הסכנה הרבה. הגדוד כולו התקדם הלאה ללב לבנון והגיע אל ביירות ולאחר מכן לגזרה המזרחית. ב-21.7.82 תוכנן על ידי צה"ל "יום קרב" שנועד לפגוע במהירות רבה בכמה שיותר כוחות סוריים מבלי יכולת שלהם להתארגן. ביום זה פגעו הטנקים של פלוגה מ' ב18 טנקים ו 4 נגמ"שים סוריים, לעומת 0 נפגעים בכוחותיה.

ב4.8.82 (היום לפני 20 שנה) נע הגדוד מהבקע לעבר שדה התעופה של ביירות. תנועה לילית. הכח מתמקם כשמידי פעם יש נפילות ארטלריה או טיל שעוברים באיזור. באותו היום ב15:00 כל המפקדים התאספו לתדריך לגבי המיקום והסדר בכוחות החדשים. בשעה 16:30 נפתחת הרעשה ארטילרית, שכבר בתחילתה נפגע נגמ"ש. תולי לא המתין יותר מדי ורץ עם נשקו ומטף כיבוי לעבר נגמ"ש שעמד ובער ליד הטנק. תוך כדי נסיון החילוץ, נפגע תולי מפגיעה של פגז ונהרג.
לאחר מותו הועלה תולי לדרגת רס"ן וקיבל צל"ש מאלוף פיקוד הצפון.

לדף של תובל תוליק גבירצמן באתר יזכור לחץ כאן

ביבליוגרפיה : "תולי" - ספר לזכרו בעריכת אורית ברום (גבירצמן).

עוד שירים על ולזכר נופלים בערב שירה "בעקבות לוחמים" בהנחיית איתי פלאות

"תוליק" - אושיק לוי