עין גדי

את ההשראה לשיר קיבלו מחבר המלים איתן פרץ והמלחין המכונה ש. דיבון כאשר היו תלמידי תיכון בטיול למדבר יהודה. .

השיר הידוע "עין-גדי", איננו היחיד שנכתב על השמורה המופלאה. כבר ב1949-, ימים ספורים לאחר כיבוש המקום על-ידי חיילי צה"ל, חיבר המשורר מיכאל דשא שיר מלא התפעלות בשם "עין-גדי": "עין-גדי, עין פלא... בשורה מנוף שיר השירים, פעמי שולמית נאהבת, חומקים בין גווי הצורים".

ב1954- חובר שיר חדש בשם "גדיים ישכנו חצרך", לכבוד המתיישבים שזה עתה הקימו היאחזות נח"ל במקום. השיר חובר והולחן על-ידי נחום היימן, כשהחיילת הצעירה נעמי ספיר, היא נעמי שמר, רושמת את התווים על דף המונח על אחד הסלעים.

ואולם, דווקא שיר אחד זכה להיות המזוהה ביותר עם נווה המדבר, הוא השיר "עין גדי", המתחיל במילים: "ים המוות הכחול בלאט ינוע" ובמסיים את פזמונו בשורות "בך היופי בכל הוד, והלב יהרהר ויחמוד".

מהו סיפורו של שיר זה? מתי חובר והולחן? ועל-ידי מי?

המעשה היה בשנת 1959, כשנה לאחר הקמת יישוב הקבע בעין-גדי. באותה עת, יצאו נערים בני 16 לשירות לאומי בקיבוץ. ביניהם היו שניים: האחד איתן פרץ והאחר המכונה ש. דיבון. המוסיקולוג נחומי הרציון, החוקר את תולדות הזמר העברי, מספר על חוויות הנערים ליד המעיין:

"איתן פרץ, היום איש דגניה א', סיפר לי, שההיכרות הראשונה שלו עם עין-גדי הוציאה אותו מדעתו, והוא כתב את השיר בחיק הטבע, ליד המעיין, מתוך התפעמות והתרגשות, ב'תחושה של הנוף הנמצא בין ידי".

עם סיום כתיבת השיר הראה פרץ את המילים לחברו, המכונה ש. דיבון, שבו במקום הלחין לחן. השיר הושמע לראשונה במסיבת הסיום של השירות בקיבוץ, והפך במהרה ללהיט לאומי.

מעניין שעל המלחין הצעיר שהיה עדיין תלמיד בית הספר נאסר, על פי תקנון בית הספר, להזדהות בשמו האמיתי ולכן רשם את השם ש. דיבון, כשמו של גיבורו של סיפור קומי על בלגי מזוקן בשם שארל דיבון. השם האמיתי שמור אצלי.  לאיתן פרץ שעזב אז את בית הספר הותר להשתמש בשמו המלא.

אגב, על פי דברי המלחין בעקבות השימוש בשם-עט קמו כל מיני מתחזים ובעלי עניין שתובעים את הזכויות לעצמם

השיר והסיפור נכללים בערב שירה בציבור "מטיילים בשירים", שירים על מקומות בארץ.

עוד סיפורים על שירים בערבי שירה בציבור בהנחיית איתי פלאות

"עין גדי" - יהודית רביץ