נועה

באחד הספרים של נעמי שמר, השיר 'נועה' בבית הראשון, כתוב ככה:
"נועה נולדה בשדה בין דשא לאבן
נועה שטפה את פניה בטל"
ואילו בביצועי השיר שרים "נועה היתה כמו אגל של טל"
הכיצד?

סיפרה צילה ב"נ מקבוצת כנרת שנעמי שמר, שלא אהבה את השם נעמי ורצתה שיקראו לה נועה (או נוֹמִי), סיפרה שהשיר מספר עליה כילדה שכינוי החיבה שלה היה נועה. בילדותה למדה נעמי שמר פסנתר ואמה חייבה אותה להתאמן מוקדם בבוקר לפני לכתה לבית הספר בדגניה. כשקמה כה מוקדם בבוקר לא הספיקה לשטוף פנים ולכן, פשוטו כמשמעו, נהגה לשטוף פנים בטל שעל העשבים בדרך לבית ספר. כשפורסם השיר חששה נעמי שמר שלא יאמינו לה ויחשבו שמדובר במטאפורה מוגזמת, לכן שינתה ודימתה את נעה/נעמי לאגל טל.

עם פרסום השיר בספר החדש היא החליטה, אחרי שנים, להחזיר עטרה ליושנה, ולהחזיר את המשפט המקורי. וככה היא חזרה לשיר נועה שטפה את פניה בטל. כי זה מה שהייתה עושה, רוחצת את פניה בטל כשמיהרה לבית הספר.

יזהר מבית קמה מספר שהשיר נכתב בשנות החמישים ובוצע לראשונה על ידי נחמה הנדל בבצל ירוק. אריק לביא שביצע אותו מאוחר יותר, קרה לבתו "נועה", אולי על שם השיר? יזהר מוסיף ששמע את נעמי שמר מספרת שהשיר נכתב על חברתה לכתה, נועה כרמל מקיבוץ בית זרע (כיום נועה קרונגולד מירושלים).
במבט לאחור, השיר מספר את סיפור חייה של נעמי שמר, על ילדותה בכנרת, על אהבתה הראשונה שם, על כך שעזבה את הקיבוץ ועברה העירה (נועה הרחיקה נדוד... ומאה חרציות השדה צופות אחריה... בקבוצת כנרת היו 100 חברים כשנעמי עברה העירה).
הבית האחרון מספר על שובה של נועה, ואכן במותה ביקשה להיקבר בבית הקברות בכנרת, על יד הוריה. "וכל חרציות השדה בוכות אחריה...".

עוד על נעמי שמר ושיריה בערב "נעמי שמר- חייה ושירתה" ובטיול "בעקבות רחל ונעמי שמר לעמק הירדן".  (מהווה גם חלק בטיול "ממשמר הירדן לכנרת")

"נועה" - אריק לביא