נגיעה אחת רכה

עלי מוהר סיפר פעם בפורום "מוזיקה ישראלית ישנה חדשה" בתפוז:

לא תמיד אני יודע מי ישיר שיר שכתבתי, אבל בהרבה מקרים יש קשר עם זמר או עם מלחין כשמחליטים לעבוד יחד.  יש מקרים שבהם השיר הגמור מפתיע אותי, לא בהכרח מאכזב.

למשל, "נגיעה אחת רכה" נכתב לאחר שחוויתי פרידה כואבת ממישהי בקצב מהיר וכועס , כמעט "ראפ", הופתעתי לגלות שיוני רכטר הפך את הבעת הזעם שלי ללחן איטי וסנטימנטלי, ואני מודה כיום שזה כנראה הלחן המתאים לשיר הזה.

עלי מוהר גם סיפר שאחרי שהשיר התפרסם, בביצוע (המקורי) של נורית גלרון, הרבה נשים נגשו אליו והחמיאו לכתיבה - איזו רגישות, איך הצליח להבין ולכתוב שיר מזוית כ"כ נשית, כמה זה מתאר בדיוק חוויות רגשיות שלהן וכו'

האירוניה היתה שהוא כמובן כתב את זה מתוך עצמו, בגוף זכר, ורק מאוחר יותר נורית גלרון ראתה את השיר, התלהבה, שינתה כמה תיקונים הכרחיים להיפוך המינים וביצעה אותו.

עוד סיפורים על שירים בערבי שירה בציבור בהנחיית איתי פלאות

"נגיעה אחת רכה" - נורית גלרון