הרצאות על טבע, שירה ומדע

ד"ר איתי פלאות, ביולוג עם ניסיון רב בהוראה ובמחקר באקדמיה, מגיש הרצאות מרתקות בתחום הטבע ובעיקר בתחום טבע האדם.
 
נושאי ההרצאות מגוונים ועוסקים בחושים, בהתנהגויות אנושיות, במיניות ואהבה, בדרכי חשיבה משונים וכדומה. ההרצאות והרצאות לחוגי בית מיועדות לקהל הרחב, מלוות במצגת מרהיבה, משעשעות אך יחד עם זאת מועברות בצורה אינטליגנטית.
 
בנוסף, מציע איתי פלאות "הרצאות מזומרות" בהם שרים ומספרים את הסיפורים שמאחורי השירים. נושאי הרצאות מזומרות תוכלו לראות בדף של שירה בציבור

מה הוא קופץ? סוד בעיטת הפנדל

פנדלמשחקי יורו 2012 יחתמו מחר במשחק גמר מרגש. לכבוד האירוע רציתי לספר לכם סוד לגבי בעיטות עונשין מ-11 מטר (פנדלים).  קל מאוד לקיים סטטיסטיקה לגבי הצלחת הבקעה או עצירה של פנדלים. בעיקר בסופם של משחקי אליפות בהם מוכרע המשחק בבעיטות אלה.

 

נתון ידוע הוא, שבעיטה חזקה ממרחק של 11 מטר תגיע אל השער בפרק זמן שהוא פחות מכושר התגובה האנושי. מכאן שהשוערים אינם יכולים לזנק אל הצד אליו נבעט הכדור כי אם יחכו לראות את הכיוון, הכדור כבר יהיה ברשת.  מכאן שהשוער צריך להחליט לפני הבעיטה לאיזה צד לזנק. זו הסיבה שכל כך הרב פעמים רואים את השוער מזנק בכיוון מנוגד לכיוון אליו נבעט הכדור, פשוט הימור אומלל.

 

במחקר שעסק בקבלת החלטות ניתחו 286 בעיטות עונשין שנבעטו אל תוך מסגרת השער. נמצא כי במקרים בהם השוער קפץ לצד ימין נבלמו 13.5% מהכדורים שנבעטו, וכך, פחות או יותר, היה היחס כששוער מזנק שמאלה (קצת יותר טוב). נבהיר שבמקרים שבהם השוער זינק אל הכיוון שאליו נבעט הכדור, שיעור העצירה היה 27%.

 

 

ומה שיעור העצירה של שוערים שנשארו במרכז השער ולא זינקו? ובכן, מסתבר שאלה עצרו 33.3% מהכדורים.

 

מכאן אפשר להסיק שסטטיסטית, עמידה במרכז השער ללא זינוק תביא להרבה יותר עצירות מאשר הימור וזינוק לאחד הצדדים.  אז למה רוב השוערים ברוב הפעמים מזנקים? 

 

חישבו בעצמכם: אם שוער יעמוד במרכז השער ולא יעצור כדור (66.6% מהמקרים) יזעקו מהקהל: "גולם, תזיז את הת-ת שלך, אפילו לא מנסה לזנק! למה משלמים לו?"  לעומת זאת, אם השוער יזנק לצד זה או אחר ולא יעצור את הכדור (86.5% מהמקרים), יאמרו בקהל: "לפחות ניסה ככל יכולתו, "התאבד" על הכדור, כל הכבוד".    

 

טיטניקזהו בדיוק. יש לנו תמיד תחושה שאם ניכשל באי עשייה, זה יתקבל רע יותר מאשר אם נכשל למרות עשייה.  ה"טיטאניק" נבנתה באופן בטוח ביותר כשהחישוב היה שבמקרה של התנגשות חזיתית תהיה סכנת טביעה רק אם יפערו שלושה תאים בחזית.  החישוב היה שאם הסיכוי לחור בתא בחזית הוא 1/100, כי אז הסיכוי לחור בשלושה תאים בהתנגשות חזיתית הוא 1/1000000.  הבעיה היתה שהקצין שעל ההגה, שידע על ההסתברות הזאת, ראה את הקרחון ברגע האחרון והסיט מעט את הספינה ממסלולה. כתוצאה מכך פגע הקרחון בצד הספינה וקרע את הדופן של מספר תאים.  אם היה הקצין נמנע מעשייה, כי אז ספק אם הטיטאניק היתה טובעת.

 

חשבו על מנהל שנכנס למקום עבודה חדש. מה הדבר הראשון שיעלה במוחו?  לשנות!!! לעשות משהו כדי שיראו שהוא מביא שינוי.  ומה אם המערכת אותה הוא בא לנהל עובדת למופת?  מה אם עדיף פשוט לא לגעת?  זה יראה רע שמנהל נכנס לתפקיד ובעצם לא נראה שהוא משנה משהו.

 

כך גם ראש ממשלה...

 

ותחשבו על זה...

 

 

עוד בנושא זה במסגרת ההרצאות המוגשות על ידי ד"ר איתי פלאות ובעיקר ההרצאה זה הטבע שלנו - על אי רציונאליות בהתנהגות אנושית

 

ליצירת קשר לחצו על הקישור צור קשר או חייגו 052-2971119 

 

 

 



 


לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet