מידעון אוגוסט 2015 - מרכז תרבות ידע ופנאי - מספר 72

 
 אחת עשרה שנים לפטירתה של נעמי שמר ז"ל
 
אצלנו בחצר 
בצל עצי הזית 
באים בדרך כלל 
המון אורחים לקיץ 
לכל אחד מהם 
שפה משלו 
ודרך משלו 
להגיד שלום. 

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
כמה נעים לקבל הודעה כזאת במייל לאחר הטיול בעקבות נעמי שמר:
 

איתי הי

תודה על הטיול הקסום שופע ידע וזרימה

מאד נתרמנו מדרך ההופעה בחדווה, נועם וחיוניות

בטוחה שנתראה בעוד מפגשים כאלה בעתיד....

אתה עושה עבודה נהדרת עם הלב והנשמה....

ד"ר שירלי עצמון

מנהלת פסג"ה נתניה

 

תחילת אוגוסט, שיא הקיץ, ימי חמסין מתישים מעוררים געגועים לחורף.  נחים משנת הפעילות החולפת ומתארגנים לשנת הפעילות הבאה.


לקראת שנת הפעילות הבאה ורענון רפרטואר ההרצאות, אני יוצא במבצע מיוחד לקתדרות עממיות וארגוני גמלאים שרוצים לשמוע הרצאות בשעות הבוקר.  מכירים כאלה?  ספרו להם.

 

לכבוד חג האהבה "ט"ו באב" שציינו בסוף יולי בערב בנושא "אירוטיקה בזמר העברי" אני מביא את שירו של דודו ברק המספר על אהבתו של איתמר בן אב"י ללאה אבושדיד. סיפור אהבה ירושלמי מלא דרמה וריגושים.

 

בעקבות הרצאה מרתקת ששמעתי אני מביא מחשבות ורעיונות תחת הכותרת "איך מרגישים כשטועים" - ממש לא מה שחשבתם.

 

ועוד סיפור אחד מאחורי מצבה ישנה בבית הקברות של זכרון יעקב על המלחמה לעבודה עברית, מכות מערבים והתרת נדר.

 

המלצה חמה והפעם על ספר מרתק ומלמד של יוכי ברנדס, "הפרדס של עקיבא" וכמובן פתרון חידת יולי עם בקשה לפרטים נוספים, וגם חידה חדשה וקלה לימי הקיץ.


שיר אהבה ירושלמי ואיום בהתאבדות

שיר אהבה ירושלמי ואיום בהתאבדות

"הנה ורטט בעורפי שוב יעבור" כותב דודו ברק בתחילתו של השיר הנפלא המספר סיפור אמיתי ודרמטי על אהבה גדולה בירושלים.
הרצנשטיין איש העלייה הראשונה

הרצנשטיין איש העלייה הראשונה

והפעם על החלוץ פרץ הרצנשטיין שמת עקב דרישתו לעבודה עברית ושהשביע את אשתו אלמנתו לבל תרד מארץ ישראל.
איך מרגישים כשטועים?

איך מרגישים כשטועים?

איך אנחנו מרגישים כשאנחנו טועים?  חישבו לרגע.  בטח אתם חושבים על אכזבה, בושה, תחושת כשלון...  אבל לא!  

מבצע החודש

לקראת שנת הלימודים הקרובה תשע"ו

מבצע מיוחד ל

קתדרות עממיות וארגוני גמלאים

הרצאות על טבע האדם והרצאות מזומרות

במחירים מוזלים מאוד

מהרו להזמין בטלפון 052-2971119

המלצת החודש

והפעם אני מבקש להמליץ על ספר.

מדובר בספרה של יוכי ברנדס, "הפרדס של עקיבא".  יוכי ברנדס מציגה, לאחר תחקיר מעמיק של הדמויות והתקופה, את סיפור חייו המרתק של רבי עקיבא בקונטקסט של התקופה בה חי, בין חורבן בית שני לבין מרד בר כוכבא שהסתיים באסון לאומי נורא.
 
רבי עקיבא בן לגרים ועני מרוד ללא השכלה היה רועה את עדרי כלבא שבוע, ראש וראשון לעשירי יהודה. בתו של כלבא שבוע, רחל, הבחינה בו כשפירש באופן מקורי משפט שהיה רשום בצוואה והתרשמה מאוד ממחשבתו המקורית והחליטה בו במקום לבטל אירוסיה לתלמיד חכם בשם ישמעאל שהיה בעל יחוס משפחתי וגם יפה תואר ובקשה להינשא לעקיבא הרועה. היא עשתה זאת על אף שאביה איים ואף מימש את איומו לנשלה מהרכוש המשפחתי.  בהינשאם היא דרשה מעקיבא שילך, למרות גילו המתקדם, ללמוד ביבנה אצל חכמי הסנהדרין.  עקיבא יצא ללימודים ושם בלט בכושר הפרשנות היצירתי שלו והדהים את הרבנים ואת התלמידים.  לאחר שנים רבות של לימוד הוא הפך לרב ושיעוריו היו מבוקשים ביותר בקרב תלמידי חכמים ורבנים מכל הארץ.  בהמשך חזר רבי עקיבא לחיות עם רחל אשתו, למרות שראשו היה כל כולו בענייני תורה ומנהיגות. בהופכו למנהיג דתי רוחני של העם ביהודה הוא תמך במרד בר כוכבא שגרם להתמוטטות והרס של העם והשלטון היהודי ביהודה על ידי השליטים הרומאים, רבים מתו בקרב וברעב ומחלות, מנהיגי העם הוצאו להורג במיתות משונות, כולל רבי עקיבא. חלק גדול מהעם, בחורים צעירים ונערות, הובלו לגולה ונמכרו כעבדים וכשפחות.
 
הסיפור מרתק, אך יתרה מזאת, התיאור המפורט והבהיר של הדמויות ששלטו בעם היהודי באותה תקופה, של הפוליטיקה המורכבת שהתנהלה בין החכמים והכהנים המשולבת במריבות על כבוד, על מוניטין, על יחוס משפחתי והון, הפילוג בעם בין התומכים למרד, שיכורי תחושת הכוח לבין המתונים המזהירים מהאסון המתקרב, כל אלה משאירים את הקורא בתחושה שעולם כמנהגו נוהג.
 
כמורה דרך ומדריך טיולים אני נדרש פעמים רבות לסיפורים מהתקופה המרתקת הזאת שבין חורבן בית המקדש השני לבין נפילת יהודה במרד בר כוכבא.  כחילוני לא הייתי מצוי בסבך הרעיונות והדמויות שכיכבו באותם זמנים בהנהגת העם ורק ליקטתי סיפורים אותם אני מספר בטיולי בהתאם למקום ולעניין: סיפורו של רבי מאיר בעל הנס ושל אשתו ברוריה בטבריה, סיפורו של רבי יהודה הנשיא בבית שערים, סיפור הארבעה שנכנסו לפרדס בטיול לצפת ובעניין הקבלה, סיפורו של רבי שמעון בר יוחאי בפקיעין, סיפורם של החכמים בבני ברק וסדר פסח ועוד...  כל הסיפורים האלה ואחרים מוזכרים בספר בקונטקסט של רצף האירועים והדמויות של התקופה בצורה המאפשרת הבנה מעמיקה ומסודרת של פרק זה של תולדות עם ישראל.
 
ממליץ בחום לקרוא את הספר וגם אם בהתחלה קצת קשה, אפשר לדלג על כמה עמודים ולהגיע להמשך המרתק.
 


חידת החודש

פתרון חידת יולי 2015

 

רבים וטובים שלחו לי את הפתרון הפעם, רובם עם שפע פרטים על התבליט, ואלה הם: צאלה מנדלמן, רון חרמוני להט, יעל קריספין, צבי הר-שפר, חדוה הדר ועמרם בר יעקב.  התבליט אכן מופיע מהצד הדרומי  ה"במה" עליה ניצב פסלו של אלכסנדר זייד. מצידה השני של ה"במה" תבליט של רועה ועדרו.

לגבי שאלתי בדבר הקשר בין חידה זו לחידת החודש הקודם (פסל האריה השואג בתל חי - כפר גלעדי) קיבלתי תשובות רבות, כולל חברותו של זייד בארגון השומר והיותו בין מקימי כפר גלעדי (שנקרא בהקמתו בשנת 1916 "כפר בר גיורא" ומיסדיו היו מאנשי השומר וארגון בר גיורא). בשנת 1918 עם מותו של חברם ישראל גלעדי, החליטו החברים לקרוא למקום על שמו "כפר גלעדי". אלכסנדר זייד וציפורה אשתו היו ממקימי כפר גלעדי ושם גם נולדו התאומים יפתח ויוחנן.  הם עזבו את הקבוץ בשנת 1924 בעקבות חילוקי דעות לגבי אופי חינוך הילדים.

ד"ר צבי הר שפר שלח לי תמונה של מצבה מבית הקברות בכפר גלעדי של מישהי בשם מַֹשָה שעליה חרוטה כתובת "א. זייד".  האם מישהו מכיר את המציבה ואת הסיפור שמאחוריה?  אשמח לקבל פרטים נוספים ולפרסמם כאן.

 


חידת אוגוסט 2015

והפעם משהו ממש קל לדעתי.

היכן צולמה התמונה ומהו הסיפור שמאחוריה?

וכל המרבה הרי זה משובח.

תשובות נכונות וגם שגויות יתקבלו בברכה


Tivonet