מי חפר את המנהרות ולשם מה? קיימות שמועות שונות לגבי החידה הזאת. על פי השמועה הנפוצה שביניהם המנהרות נחפרו במהלך הנחת קו צינור הנפט אילת-אשקלון, ממש מתחת לצינור העבה, כדי לשמש לאחסון נפט בשעת צרה. על פי אותה שמועה, לאחר סיום העבודות הסתבר שהסלע נקבובי וסופג את הנפט הנוזלי, וכנראה לא היה כדאי לבצע את עבודות האיטום הנדרשות.
ומה מקור שמן? "הנחש הצמא"? יש הגורסים שזהו רמז ל"צמאונן" של המנהרות שגמעו את כל הנפט. ואולי שמם נקבע לפי שמו של המעלה התלול המטפס אליהם מבקעת נחל צין.
עתונאי Ynet, אסף קמר הצטייד במונה גייגר למדידת קרינה מייננת ונכנס אל שתי מנהרות כדי לבדוק שמועות על קרינה רדיו-אקטיבית במנהרות ולנסות למצוא סימני נפט. תוצאת התחקיר שלו מרתקת ומפתיעה ומעוררת שאלות קשות. את הסרטון שהפיק תוכל לראות בקישור זה.
לאחר ארוחת בוקר בחברותא בצל הכניסה למאגורות (ואם לחצתם על הקישור לכתבה אתם מבינים למה לא נכנסנו לעומקם), יצאנו בציר הנפט דרומה. מכיוון שנחלי האזור, כולם, מתחתרים ממערב למזרח, ציר הנפט כולו רצוף ירידות לערוצים עמוקים ועליות לרכס הבא, כאשר בכל רכס נגלה נוף מרהיב חדש.
בסופו של הציר הגענו למעלה נח. זהו מעלה מעט אתגרי בו ניתן לרדת מציר הנפט אל תוך מכתש רמון. בסופו של דבר, עם מעט הכוונה, הגיעו כולם שלמים ובריאים לעומקו של המכתש ובנסיעה נוחה על צירים ישרים ושטוחים, הגענו לחניה בחניון בארות. בחניון נחנו מעט, אכלנו גלידה, והמשכנו בנסיעה מנהלתית לאכסניית הנוער במצפה רמון ללינת הלילה.
בשבת זינקנו מהמיטות מוקדם ואחרי ארוחת בוקר עשירה באנ"א מצפה רמון ירדנו בכביש 40 למכתש ונסענו דרומה עד למפגש עם נחל פארן. פנינו מערבה במעלה הנחל אל נוף מדברי אופייני של הר הנגב. סלעים עזי צבע, נקיקים צרים גבעות גבוהות ומישורים רחבי ידיים. אפיק נחל פארן באיזור זה רחב ומתון ומוביל אל שטחי אימונים רחבי ידיים בהם שאריות וסימנים של ירי מכל הסוגים, מהיבשה ומהאויר, וכן מתקנים יעודיים לתרגול יחידות מגוונות. אי שם בעומק השטח עומדים מספר שלדי מבנים שנראים כמו התיישבות קטנה בלב המדבר, אבל השממון ושלדות רכבים ומשוריינים המשמשים כמטרות מבהירים כי אלה עזרי אימונים של צה"ל.
בחרנו לנו את הוילה היפה מכולן ובצילה התיישבנו לקפה ועוד קצת לעיסות מהתקרובת. טנק ישן שניצב על הגבעה שמר עלינו (למרות שהיה נטוש). המשכנו בנוף המדברי והתכנסנו לערוצו של נחל שגיא. הנחל הוביל אותנו אל פנינת היום - הקניון הלבן. זהו קניון באורך של כמה עשרות מטרים ובעומק של 8-10 מטר שרחבו נע בין מטר אחד לשלושה, והוא כולו מתחתר בגוש סלע לבן מבהיק. מלמעלה הוא נראה כסדק זניח בגוש הסלע, אבל אם מתקרבים ומביטים למטה, המראה מזמין להמשיך אל פתח הקניון וללכת לאורכו ככל שניתן, מראה מפעים (ראו בסרטון).
לאחר ששבענו מלספור את יופיו של הקניון פנינו מערבה מספר קלומטרים עד למפגש השבים עם כביש מספר 10 ומערכת הגבול עם מצרים. כאן הוזנק לעברנו ג'יפ סיור (הכל תואם מראש) שהוביל אותנו להר חריף. מהר חריף פנינו בכביש מערבה ונכנסנו לבורות לוץ. שם, בצילן של סככות שהותקנו על ידי הרט"ג עבור המטיילים סעדנו יחד ארוחת צהרים חגיגית, והתפזרנו איש איש לביתו.
רוצים להצטרף לטיולים? צרו קשר מכאן
עוד סיפורי שירים בדף "סיפורו של שיר"
שפע נושאים לשירה בציבור, הרצאות מזומרות וטיולים מזמרים בהנחיית ד"ר איתי פלאות
כמו כן מבחר הרצאות על טבע האדם והדרכת טיולים ברכבי שטח
לפרטים שלחו הודעה בצור קשר או התקשרו 052-2971119